אַכְזָבוֹת🌹🌻🌹

תודה שריככת את זה שיר נפלא רך ואמיתי גם אני מלאת תקווה שהכל יהיה אחרת .

דינה יקרה,

תודה לך על המילים החמות והרגישות. שמח שהצלחתי לרכך מעט את כאב האכזבה ולהשאיר בו מקום לתקווה. בעיניי, גם כשחלום נשבר, תמיד נשאר בלב ניצוץ קטן שמזכיר לנו להמשיך להאמין, לאהוב ולצפות לימים טובים יותר. מאחל לך מכל הלב שהתקווה שלך תהפוך במהרה למציאות יפה ומאירה. 

יום טוב ושקט

שמוליק

יפה ומרגש, האכזבות מחזקות, מצליח להתגבר עליהן: אכזבות אינן סוף הדרך, הן רק שיעור של חיים, מי שממשיך לשאת את האור, עוד ימצא ימים יפים. וכשתחייך אל בוקר תדע שגם הכאב היה מורה כי מכל אכזבה שקיבלת, צמחה בך תקווה גדולה. תודה רבה לך שמוליק יקר, יום טוב. לחן יפה.

דני יקר,

תודה רבה על תגובתך. היטבת לגעת בלב המסר של השיר , האכזבות אמנם מכאיבות, אך הן גם מלמדות, מחזקות ומעניקות לנו פרספקטיבה חדשה על החיים. שמח שהמילים והלחן נגעו בך. מאחל לך יום נפלא, מלא אור, תקווה וימים יפים. 

שמוליק

.

ברשותך, ובדחילו ורחימו (בלי ניקוד, סליחה!):

"... הלילה העיקש / ... שמסרב להתעקש."

- לקריאתי, להבנָתי, לא הגיוני. 

מחבד ההערה לעיל: 

שיר שהוא שירה מלאת עידוד להמשך הדרך,

כי האכזבות הן שיעורי חיים, תו לא.

האמת - לא תמיד ניתן להרגיש "ככה" .

תודה רבה-רבה ורק טוב ומיטיב, שמואל יקר.

<לב>

רבקה

---

רבקה יקרה,

תודה לך על הקריאה המדויקת ועל ההערה החשובה. דווקא כאן אני חושב שאת צודקת , הביטוי "ניצוץ שמסרב להתעקש" אינו מוצלח מבחינה רעיונית, משום ש"להתעקש" אינו הפועל שהתכוונתי אליו. רציתי לומר שהניצוץ שבתוך הלילה מסרב להיכבות, כלומר שהתקווה ממשיכה לבעור גם ברגעי האכזבה.

לכן הייתי משנה את הבית ל:

אך גם בתוך הלילה העיקש,
נולד ניצוץ שמסרב להיכבות. תוקן בשיר עצמו.

בעיניי, כך המסר נעשה ברור, טבעי וחזק יותר, והניצוץ הופך לסמל של התקווה שאינה מוותרת גם כשהחושך מתעקש להישאר.

ומעבר להערה המוצדקת שלך, שמח שהרגשת את רוח העידוד שבשיר. נכון, לא תמיד אפשר להרגיש שהאכזבות הן "רק שיעורי חיים" בזמן הכאב עצמו , לפעמים הן פשוט כואבות. אבל אני מאמין שהמבט לאחור מאפשר לנו, עם הזמן, להפוך גם כאב למקור של צמיחה ותקווה.

תודה לך, רבקה יקרה, על עין ביקורתית, רגישה ומדויקת כל כך. יום טוב ושקט

שמוליק

עם זאת, חשבתי להציץ בחריזה של השיר, מפני שהבית הראשון ממש מושך אליה:

להקיש -עיקש - מתעקש

ענין ההקשה על הדלת, זורק אותי חזק אל שיר השירים, קול דודי דופק, או אל שירה של רחל על הגן הנעול, או אל "הענק וגנו" של אוסקר וויילד. האמת, המרחב הקונוטטיבי של חומה/מחסום ורצון להיכנס רחב הרבה יותר, אבל אשר בתחום הזה.

בית שני - חיים;יפים, בית שלישי - שמים; כנפיים, בית רביעי - אוחזת;מחברת, בית חמישי - חיים;יפים [חזרה על החרוז מהבית השני], בית שישי - מורה;יותר

החריזה מלמדת על התשתית השירית - שמחה, אופטימיות, ביטחון. ההיפך הגמור מ"אכזבה" כמו שאנחנו מבינים אותה. כמעט הייתי אומר, ששם השיר מנוגד סימטרית לשיר עצמו.

אריק יקר,

תודה רבה על תגובה כל כך מעמיקה ומחמיאה. אהבתי במיוחד את הדרך שבה נכנסת אל תוך החריזה וחשפת את הרבדים והאסוציאציות שהיא מעוררת. החיבור שעשית בין "להקיש", "עיקש" ו"מתעקש" לבין הדלת, המחסום והרצון להיכנס בהחלט פתח לי מחשבה חדשה על הבית הראשון.

גם ההבחנה שלך בין המילה "אכזבה" לבין התשתית האופטימית של השיר מעניינת מאוד. למעשה, ייתכן שזו בדיוק הייתה הכוונה שלי: לא להתכחש לאכזבה ולכאב, אלא לנסות להביט בהם ממקום שמבקש למצוא אחריהם אור, תקווה וצמיחה. האכזבה היא נקודת המוצא, אבל לא נקודת הסיום.

והמחמאה שלך על האופטימיות  "אני ממש מקנא בך"  בהחלט העלתה אצלי חיוך... אולי אחרי כמעט חמישה עשורים של הוראה וחינוך , למדתי שאפשר לעבור לא מעט אכזבות ועדיין לבחור להחזיק באור.

תודה לך, אריק, על קריאה רגישה, חכמה ומעמיקה כל כך. 

יום טוב ושקט

שמוליק

אתה מתאר את האכזבות והפרידות בחצי הראשון של השיר כחלק בלתי נפרד משיעורי החיים, ומדגיש כי נפילה או חלום שנשבר אינם סוף הדרך. המסר המרכזי הוא שהכאב משמש כמורה, ושמירה על אופטימיות ואהבה מאפשרת ללב להשתקם, לגלות כוחות חדשים ("כנפיים") ולצמוח עם תקווה גדולה וחזקה יותר.

ממש ממש ממש אהבתי להקשיב לשיר לקרוא את המילים - כתיבה לעילא - תודה - ערב נפלא

תודה אביה יקרה על תגובתך המרגשת.

הידיעה שהקשבת לשיר המולחן עוד היום בים, ונתת לצלילים ללוות אותך שם, היא עבורי מחמאה גדולה ומיוחדת. 

שמח שהצלחת להרגיש את הכוונה שמאחורי המילים , לא להתעלם מהאכזבות והכאב, אלא לנסות לצמוח מתוכם ולגלות מחדש את הכנפיים ואת התקווה. תודה על הקריאה העמוקה, על המילים החמות ועל ההתלהבות הכנה שלך.

מאחל לך ערב נפלא, מלא בצלילים יפים, אור ותקווה.

שמוליק

איש אינו מצפה לאכזבות, אך בדיעבד - בפרספקטיבה של זמן - ניתן להבין את השיעור לחיים שהן העניקו לנו. 

גלי יקרה, תודה לך על התגובה המדויקת והרגישה.

אכן, האכזבות כמעט תמיד מגיעות בלי שנזמין אותן, ורק במבט לאחור, כשהכאב שוכך מעט, אנחנו יכולים להבין מה הן לימדו אותנו ומה הן הוסיפו למסע החיים שלנו. לפעמים דווקא מתוך השבר צומחת הבנה חדשה, כוח ותקווה. תודה על שהיטבת לנסח זאת בכמה מילים.

לילה טוב ושקט

שמוליק

שמליק יקר

***********

חיינו שזורים בחיק אכזבות

גם הצלחות ...

ומאכזבות אפשר רק 

להתרומם ולצמוח,

האדם יכול למנף את חייו

למקומות שהוא לא חלם להגיע אליהם.

אין צורך לשקוע 

להתרומם ...

תמיד יש את יום המחר !

מרגש כתבת שמוליק.

ערב טוב

ושנת לימודים פורייה

גם אני מתחילה מחר עוד שנה

חדשה בגן הילדים

מאד נרגשת ממחר ...

עליזה יקרה, תודה רבה על תגובתך המרגשת והאופטימית. אהבתי במיוחד את המשפט שלך: "מאכזבות אפשר רק להתרומם ולצמוח", זו בדיוק הרוח שביקשתי להעביר בשיר.

מרגש לדעת שמחר גם את פותחת שנה חדשה בגן הילדים. מאחל לך שנה פורייה, שמחה ומלאת רגעים קטנים של אושר, גילוי ואהבה עם הילדים. ההתרגשות לקראת יום חדש היא בעיניי בדיוק אותה תקווה שעליה כתבתי , תמיד יש מחר, ותמיד יש אפשרות להתחיל מחדש.

שתהיה לך שנת לימודים נפלאה, עליזה יקרה, ושילוו אותך הרבה אור, סיפוק וחיוכים. 

לילה טוב ושקט

שמוליק

לכולנו יש אכזבות בחיים..שמהם אנו נבנים..

מה שלא הורג מחשל..ידידי היקר..ממשיכים הלאה..

תודה רבה לשירתך היפה והמרגשת..

לילה מבורך

ממני שמאי..

שמאי היקר, תודה על תגובתך המרגשת והמדויקת.
אכן, האכזבות הן חלק מהדרך, אך מתוכן אנו לומדים, מתחזקים ומגלים מחדש את הכוח להמשיך הלאה עם תקווה ואור בלב.
תודה על המילים החמות, חבר יקר. לילה מבורך 

מי שממשיך לשאת את האור,

עוד ימצא ימים יפים.

וואו.

לנה יקרה,

תודה רבה על המילים המרגשות ועל ההתרגשות שהרגשת בשיר. 
ריגש אותי במיוחד שבחרת להדגיש את השורות על נשיאת האור והימים היפים  כי בעיניי זה הלב של השיר: גם אחרי אכזבה וכאב, אסור לתת לאור שבתוכנו להיכבות.
תודה שקראת בעיניים ובלב, ושמחת אותי בתגובה היפה שלך.

יום טוב ושקט ושנת לימודים פוריה ומוצלחת

שמוליק