להיות אדם

נורית יקרה,
זהו ציטוט עמוק ומרגש של לאה גולדברג, שמזכיר לנו שהאהבה לארץ אינה רק אהבת הנוף והאדמה, אלא קודם כול אהבת האדם והחיים שבה. בעיניי, המילים “השירה אוהבת את האדם בארץ הזאת” מבטאות קשר נפלא בין שירה, מולדת ואנושיות. דווקא בתקופה מורכבת כל כך, השירה מזכירה לנו לעצור, להעריך את החיים, לשמור עליהם ולא לאבד את היכולת לאהוב.
תודה שהבאת ציטוט שמחבר כל כך יפה בין אהבת הארץ, אהבת האדם ואהבת השירה.

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

אכן אלו מילים נפלאות. הן מבטאות את הקשר ההדוק בין הארץ הזו שלנו ובני האדם החיים בה.

בשירה הנפלאים מבטאת לאה גולדברג את הקשר הזה.

קשר בין מולדת ואדם החי בה ובין שירה המבטאת את הקשר הזה הוא קשר נפלא.

וכמו שאמרת, שמוליק ידידי, השירה גם מזכירה לנו לא לאבד את היכולת לאהוב

שבת שלום

הזיקה שלה לארץ ישראל ניכרת כאן עד מאוד. משפט מעורר השראה ונפלא. תודה נוריתוש שלי. 

אכן הזיקה של לאה גולדברג לארץ ישראל הייתה עמוקה ויחודית.

זה מוטיב שמופיע כל כך הרבה בשירתה.

וגם האהבה היא נושא שממלא את שירתה.

ובכלל שירתה היא -

אהבה לאדם לארץ ולאהבה.

.

נוריתי יקירתי. נוריתי היחידה. 

אני כבר לא זוכרת את המשפט "מה שייך XZY

להר סיני?" -

אבל-אבל: 

מה שייך המשפט הראשון, הנכון, לשאר הבבלט

של לאה גולדברג? 

(המשפט הראשון: "יש להזכיר לאדם --- לשוב ולהיות אדם.")

תודה רבה-רבה והמשך שבת מיטיבה, נוריתי. 

רק טוב! <חיבוק>

שלך, <לב>

רבקה

---

לגבי שני המשפטים - מה הקשר ביניהם, צריך לשאול את לאה גולדברג

בספר "השירים הננוזים" מצאתי -

אנחנו כתבנו מילים כגון:

אהבה, אכזבה, ושמחה ויגון.

והן דנו אותנו בדין אמת.

ברוך דיין אמת.

אבל רבקתי היקרה, מאד יתכן, שהציטוט הוצא מהקשרו, כשהוא מובא בתוך הדברים כולם הוא מקבל משמעות. ואני לא זוכרת למה העתקתי לי אותן.

אבל החיבוק שלך

התקבל כאן באהבה והוא

לא הוצא משום הקשר והוא קשור היטב להתחילתו 

ואת סופו מי ישורנו... 

.

הו.

השורות האלה ראויות ל-במת הדיון. 

"השירים הגנוזים" הם אלה שלאה גולדברג

לא הייתה שלמה איתם. חבל-חבל שפרסמו

אותם בקהל הרחב. קצת כבוד, באמת. 

ובלי כל קשר,

שמחתי מאוד-מאוד על חיבוקך, 

נוריתי יקירתי, נוריתי היחידה. 

חיבוק שלי אלייך, 

אהבה רבה אלייך, 

שלך, כל עוד, <לב>

רבקה הקטנה

---