מבראשית

עליזה יקרה,

שירך היפה נוגע במהות של התחדשות אמיתית , לא למחוק את העבר אלא להוסיף עליו עוד שכבה, מתוך בחירה ואמונה בדרך. הדימויים של הרימון, הדבש וראש הדג מעניקים ל״בראשית״ ניחוח של ראש השנה, והסיום „כותבת עוד פרק יפה בסיפור חיי” הוא בעיניי מסר עוצמתי של בחירה, צמיחה ותנועה קדימה. שתהיה לך שנה של התחלות טובות ופרקים יפים. 

שמוליק

חייה בשלום עם מה שהיה בעבר, בעלת גישה בריאה ונכונה, יפה ומרגש: את לא מוחקת את שהייה, לא משנה, מוסיפה עוד שכבה, בוחרת בעצמך בחדש, כותבת עוד פרק יפה בסיפור חייך. תודה רבה לך עליזה היקרה, שבוע טוב ומבשר. גם אני לא מייפה דברים לא נעימים שקרו לי בעבר. מנסה עד כמה שאפשר לעבור חוויות חיוביות.

זהו מעין חוזה שאנו עושים עם עצמנו, גם אם בלא-מודע. מחליטים שתהא שנה אחרת, טובה יותר, מחפשים את השינוי ואת ההתחלה החדשה. ואת מוסיפה עוד רובד לאישיותך, לא מוחקת את הקיים רק מעמיקה את הווייתך.  

השיר מדבר על התחדשות פנימית ובחירה עצמית לרגל השנה החדשה. הוא מסביר שהשינוי האמיתי אינו מחיקת העבר או השתנות קיצונית, אלא הוספת שכבה חדשה של צמיחה על גבי מה שכבר קיים, מתוך תנועה קדימה ובחירה מודעת לכתוב את הפרק הבא בסיפור החיים.
תשפז יקר מפז לכם

.

הו. 

הו-ו-ו !!

השיר מקסים, זה בטוח. ומה שהכי-הכי מדבר

אליי הוא - הנכונות לשאת את ה-אני כפי 

שהוא, עד רגע זה, 

ולהיפתח לעוד שכבה, הלאה - כדברייך: 

"... / בוחרת בעצמי מחדש, / כותבת עוד

פרק יפה / בסיפור חיי, / נעה בדרכי !"

תודה רבה-רבה, עליזה. רק טוב!

רבקה

---

היא כמובן רפרור חזק וחד משמעי לקוהלת:

פרק א

ט מַה־שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וּמַה־שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה וְאֵין כָּל־חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ׃

י יֵשׁ דָּבָר שֶׁיֹּאמַר רְאֵה־זֶה חָדָשׁ הוּא כְּבָר הָיָה לְעֹלָמִים אֲשֶׁר הָיָה מִלְּפָנֵנוּ׃

יא אֵין זִכְרוֹן לָרִאשֹׁנִים וְגַם לָאַחֲרֹנִים שֶׁיִּהְיוּ לֹא־יִהְיֶה לָהֶם זִכָּרוֹן עִם שֶׁיִּהְיוּ לָאַחֲרֹנָה׃

המשך השיר מנסה להתמודד עם הידיעה הבלתי נסבלת הזו באמצעות "התחדשות", הוספת "שכבה" והזיכרון היוצר ייחודיות בניגוד לכלל הקוהלתי .

מעניין