כמה יפה היא תל אביב

וכמה יפה שירך ו.....עצוב

אני שומרת עליך-אל דאגה דיר בראד...

שהנ טובה ומבורכת-שפע בריאות

באהבה מכל הלב

סיס

אתה מסתובב ברחובות העיר בה נולדת, הרוגשת ורוחשת לקראת החג. אווירת החג הזו מחזירה אותך אל ילדותך, אתה מבקר ממש שם ביד אליהו ורואה את השינוי שחל במקום ובעיקר נזכר בימים היפים ההם. 

שיר נפלא המעלה את תדמיתה ותחושתה של תל אביב שאיננה, ילדות שחלפה וכמיהה שנותרה למה שאיננו אלא זיכרון הצובט בלב.

מאד אהבתי את שירך אודי יקר.

שנה טובה ומאושרת

אני דווקא ראיתי

בית

שקיעות

משחקים בחול

ועלם מדווש

מביט ביעלות החן

אודי ידידי היקר, החיצים פגעו בלבי

ורגמו לי לעצום את עיני ולראות את הבית הישן

הבית שלי

ואת משחקי הכדור בחול במגרש הריק ליד הבית...

גרמתי לי להתרגשות גדולה

כי

כי לרגע נדמה היה לי ששמעתי את קולה של אמא קורא לי..

כן, צובטים את הלב הגעגועים לתל אביב של ילדותנו.

מציף בזכרונות, געגועים למה שהיה פעם: ת"א יפה של יומיים לפני ערב החג והיא מציפה אותך בזיכרונות וגעגועים למה שהיה פעם... תודה רבה לך אודי יקר, המשך יום טוב. ת"א יפה תמיד עם הצמחייה שיש בה. כל השנה. שנה טובה, פוריה, יצירתית, בריאות ואושר. 

תפסת פה בצורה כל כך מדויקת את האווירה המיוחדת של לפני החג – הזמן הזה שבו הכל מאט, והגעגוע פתאום מכה בעוצמה. הדימוי של הילדות, ריח הגויאבות והכדור הקרוע מול המציאות של היום פשוט צובט בלב. השורות האחרונות על אמא והבית שכבר איננו השאירו אותי עם גוש בגרון. כתיבה נהדרת ונוגעת ללב

והשיר הזה משקף בדיוק לאן על האדם שואף החירות לחתור - אל הידיעה שאין עבר, הגעגוע קיטש.