יצירות אחרונות
חכמתך המצטנעת (0 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -09/10/2026 21:58
ש"ש, חברים. אני במדור "סיפורים" >>> (0 תגובות)
רבקה ירון /הודעות -09/10/2026 20:17
סיפור קצר / מיקרו-טקסט / 4 / (0 תגובות)
רבקה ירון /סיפורים -09/10/2026 20:09
סתיו בחלוני (4 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -09/10/2026 18:36
מָקוֹם לַטּוֹב (4 תגובות)
אביה /שירים -09/10/2026 17:34
תודה לך בינה (8 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -09/10/2026 16:24
זהירות, מתבגר בבית (3 תגובות)
jakuper /סיפורים -09/10/2026 11:37
הודעות והגיגים
ראש השורהוא התיישב אל השולחן והוריד מעליו את ראש השור, הגם שראש השור תפס מקום נכבד על שולחן, נותר לו מקום להניח עליו ספל קפה.
ראומה היתה אשתו, אך הוא לא ראה אותה זמן רב. הוא הוציא מכיס מקטורנו גלויה ישנה מקופלת והתבונן בה ארוכות - היו אלה שלוש עלמות מינואיות. הוא מיקם את הגלויה ליד אחת מקרני השור ולגם מן הקפה. הוא נהג להתבונן בציורי הגרגרים שהותירו הלגימות על שולי הספל ולספר סיפור.
כאשר סיים ללגום את הקפה הכניס את הגלויה המקופלת לכיס, התכופף מתחת לשולחן ושלף מזוודה. הוא הניח אותה על המיטה פתח אותה והחל לשדר מסר מוצפן.
מן החלון הופיע ערב חכלילי, ג׳וזף מהר לסגור את המזוודה ולהטמינה בארון.
על דלת הכניסה נשמעו שלוש נקישות.
״מי שם?״ שאל ג׳וזף.
״זו אני, מישל״, אמר הקול.
ג׳וזף פתח את הדלת:״נזהרת?״
״כן״, אמרה מישל.
תגובות
א. שמואל
/
///
/
10/09/2026 23:00
גלי צבי-ויס
/
פעילות חשאית
/
11/09/2026 06:06
אלפי
/
אכן אכן גלי, קריאה נהדרת וממוקדת
/
11/09/2026 10:17
גלי צבי-ויס
/
תודה מקרב לב ושבת נעימה ורגועה. ❤
/
12/09/2026 08:52
התחברותתגובתך נשמרה |