יצירות אחרונות
הייקו [טיפות גשם] (4 תגובות)
אריק חבי"ף /שירים -26/10/2026 10:20
תקוה (4 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -26/10/2026 09:30
מַמְשִׁיכִים לוֹמַר אֶת הָאֱמֶת🌹🌹🌹 (8 תגובות)
שמואל כהן /שירים -26/10/2026 07:41
כול ילד בכיתה (4 תגובות)
דני זכריה /שירים -26/10/2026 06:23
מכשיר עינוגי (5 תגובות)
ZR /שירים -25/10/2026 23:58
סֵפֶר שִׁשִּׁי בַּדֶּרֶךְ אֲלֵיכֶם - "הָאִשָּׁה מִשְּׂדֵה הַחַמָּנִיּוֹת" (21 תגובות)
אביה /שירים -25/10/2026 13:34
הודעות והגיגים
ראש השורהוא התיישב אל השולחן והוריד מעליו את ראש השור, הגם שראש השור תפס מקום נכבד על שולחן, נותר לו מקום להניח עליו ספל קפה.
ראומה היתה אשתו, אך הוא לא ראה אותה זמן רב. הוא הוציא מכיס מקטורנו גלויה ישנה מקופלת והתבונן בה ארוכות - היו אלה שלוש עלמות מינואיות. הוא מיקם את הגלויה ליד אחת מקרני השור ולגם מן הקפה. הוא נהג להתבונן בציורי הגרגרים שהותירו הלגימות על שולי הספל ולספר סיפור.
כאשר סיים ללגום את הקפה הכניס את הגלויה המקופלת לכיס, התכופף מתחת לשולחן ושלף מזוודה. הוא הניח אותה על המיטה פתח אותה והחל לשדר מסר מוצפן.
מן החלון הופיע ערב חכלילי, ג׳וזף מהר לסגור את המזוודה ולהטמינה בארון.
על דלת הכניסה נשמעו שלוש נקישות.
״מי שם?״ שאל ג׳וזף.
״זו אני, מישל״, אמר הקול.
ג׳וזף פתח את הדלת:״נזהרת?״
״כן״, אמרה מישל.
תגובות
א. שמואל
/
///
/
10/09/2026 23:00
גלי צבי-ויס
/
פעילות חשאית
/
11/09/2026 06:06
אלפי
/
אכן אכן גלי, קריאה נהדרת וממוקדת
/
11/09/2026 10:17
גלי צבי-ויס
/
תודה מקרב לב ושבת נעימה ורגועה. ❤
/
12/09/2026 08:52
התחברותתגובתך נשמרה |