שָׁנָה חֲדָשָׁה, תשפ״ז

אמנם אינך נושא על גבך דברים, אך הלב בהחלט זוכר, דברים וחוויות אשר נצרבו בך. כך שלא בנקל ניתן לפתוח דף חדש ונקי לגמרי. אך אתה משתדל. לעתים נכנע לצו הגורל, להלכות החיים אשר הובילו אותך לאן שהובילו. לא אחת נושא תפילה אם כי לא בהכרח לאלוהים. מה לכפות הנשואות מעלה? כמו חסר סימן השאלה. בכל זאת, דברים קורים בחיינו גם מבלי שנתכנן, אז אולי יש תוכנית כלשהי. אולי. כך או כך, אתה מברך לשנה טובה (ככולנו). ואם כולם חושבים על כך בערב ראש השנה, כנראה המונים יגהקו (ככה זה כשמדברים על דבר מה, וחושבים עליו). אם כך, אולי בכל זאת נזכה לשנה טובה.

לדעתי, זה לא יהיה קשה אם נשווה אותה לשנה שחלפה. רוב הסיכויים שזו תהיה שנה טובה מקודמתה.

גם אני מאחלת לך שנה טובה ומוצלחת במיוחד. 

שיר כל כך עמוק ומדויק. יש משהו מדהים בכנות הזו –
המעבר מהמשא שסוחבים בלב,
דרך תחושת הכניעה והענווה,
ועד לסיום שמחבר את זה לערב החג ולתקווה הגדולה של השנה החדשה.
כתיבה יפהפייה ונוגעת.
מאחלת לך מכל הלב שנה טובה, בריאה ומלאה ביצירה והשראה

.

הו.

שלישייה כואבת-אירונית-מעט צינית (או 

הרבה ...) 

ברשותך, לפי בתים: 

1. לב הדוֹבר סוחב - זוכר?  

2. הדובר רואה את כפות הידיים של הקהל/

הציבור (ב-הללו יה) כאות לכניעה, כקבלת

צו הגורל - ושואל את עצמו (ברשותך, שוב):

מה תפקידן האמיתי ..?

3. ... ומה שיישאר באוויר: גיהוק ההמונים -

"השנה טובה" (סליחה, בלי ניקוד).

תודה רבה על השיר הלא-עממי, אריק. <לב>

שנה טובה לך ולכל יקיריך.

רבקה

---

אריק יקר,

בעיניי, דווקא הניגוד בין מה שאיננו נושאים על הגב לבין מה שאנו סוחבים בלב הוא לב השיר. אי אפשר למחוק את חוויות העבר, אך אפשר לבחור כיצד להמשיך איתן אל השנה החדשה. וגם אם איננו יודעים אם יש תכנית כלשהי, התקווה לשנה טובה יותר נשארת. שיר קצר, מהורהר ומעורר מחשבה.

שנה טובה ומוצלחת!

שמוליק

 העולה למתיבתא דרקיע ויורדת בכוחות עצמה.

תלמוד בבלי, בבא מציעא (השער האמצעי).

אמנם איש חינוך אני, אבל למדרגת ר' חייא כנראה לא הגעתי.

תודה ושנה טובה

הלב סוחב

לא שוכח

הכול צרוב

מונצח

תוכו ...

תמציתי

מרגש

עמוק

מהורהר ...

שנה טובה אריק !

לפעמים מה שהלב סוחב, כבד יותר מכל מה שנושאים על הגב,

ובמשקל הזה אתה חש יותר בבבואה של השנה החדשה.

ידיים נשואות למעלה בשעת תפילה,

והן מספרות על מין כניעה

ואולי, אולי הן בעצם דוחות את הצו האלוהי...

סליחה אם מילותי קצת בוטות.

ואחר כך יוצאים אל המרחב ואז נשמע הגיהוק של הברכה

שנה טובה.

ואולי,

בלי גיהוקים, במילים אמתיות שיוצאות מהלב הכבד

אולי באמת תבוא עלינו שנה חדשה וטובה,

שתהייה טובה יותר מזו שהייתה.

שנה טובה.

אני יודע שאת ואני חולקים כאב דומה כבר 53 שנים, ויש לי הרגשה שאת מבינה את השיר הזה ויורדת לעומקו, אולי מהכאב שלך.

תודה ושנה טובה

איש יקר

גם אם הראש שוכי-הלב תמיד זוכר

גם אני יושבת כמוך

יום טוב ורק טוב

ממני מרים

נשואות.. לשחרר המועקות ותעוקות..

שנה טובה ומבורכת יותר מקודמתה

שתהיי לכול בית ישראל..

המשך יום נעים וקריר..

ממני שמאי..