עֵשָׂו – בֵּין אַחִים🌹🌹🌹

ואתה משתמש במטאפורה המקראית של יעקב ועשיו.
 משווה את העייפות של עשיו מהשדה לעייפות הלאומית של המדינה מקרבות, מלחמות ושנאת אחים.
השיר קורא להפסיק את האשמות ההדדיות, להפיל את החומות שבין הלבבות ולבחור בחיבוק ובוותרנות על משקעי העבר –
בדיוק כפי שעשיו רץ לקראת יעקב והתפייס עמו – כדי לשמור על הארץ האחת שיש לנו.

תזכורת כואבת לכך שבמלחמות אחים אין מנצחים, ויש רגע שבו העייפות מהמאבק חייבת לפנות מקום לאומץ שבהושטת היד.

תודה על השיר השראה מפסוק - שיהיה סופשבוע מחבק וגמר חתימה טובה

אביה יקרה,

תודה רבה על התגובה המעמיקה והרגישה. ריגש אותי לראות כיצד ירדת לעומק המטאפורה של יעקב ועשיו והצלחת לגעת בדיוק בלב המסר שביקשתי להעביר , העייפות מן המאבק והכמיהה לרגע שבו נבחר להושיט יד במקום להמשיך ולבנות חומות. בעיניי, דווקא בתקופה של כאב ופילוג, המילים על אחווה, פיוס ועם מחובר מקבלות משמעות גדולה עוד יותר. תודה על הקריאה הקשובה ועל המילים המחבקות. מאחל לך ולמשפחתך סופשבוע שקט, מחבק וגמר חתימה טובה.

שמוליק

די

חתימה טובה

יצחק היקר,

תודה על המילים הקצרות והמדויקות. לפעמים מילה אחת כמו "די" אומרת הכול : די לשנאה, די לפילוג, די לכאב. הלוואי שנדע באמת ללמוד לחבק, להתקרב ולמצוא את הדרך להיות עם מחובר. חתימה טובה ושבת שלום 

שמוליק

מבקש להפיק לקחים מסיפור של עשיו, יפה ומרגש: ארצנו עייפה מקרבות כמו שעשיו חוזר עייף מהשדה וכמו בסיפור של עשיו שרץ אל אחיו והניח לרגע את העבר אולי גם אנו נלמד לחבק כי אחים אנחנו. תודה רבה לך שמוליק יקר, שבת טובה וגמר חתימה טובה.

דני היקר, תודה מעומק הלב על התגובה הרגישה והעמוקה. אהבתי במיוחד את הדרך שבה חיברת בין עייפותו של עשיו מן השדה לבין עייפותה של ארצנו מן הקרבות. בעיניי, המפגש בין עשיו ליעקב הוא תזכורת לכך שגם אחרי שנים של כאב וכעס, עדיין אפשר לבחור להתקרב, להניח לרגע את העבר ולפתוח את הלב. הלוואי שנדע גם אנחנו ללמוד מן הרגע הזה – פחות חומות, יותר חיבוקים, כי בסופו של דבר אחים אנחנו.
שבת טובה וגמר חתימה טובה,  

שמוליק

שיר מלא כאב לב המחבר בין סיפורי המקרא, שתמיד יש בהם מסר ולקח לדורות ת הבאים, ובין ההווה העגום שלנו.

צטדה, שמוליק יקר על שהעלית את הקשר הבל יינתק בין מסורת עבר וכאב  ההווה.

גמר חתימה טובה לך ולשלך

ביבי היקרה,

תודה רבה לך על המילים החמות והרגישות. ריגש אותי במיוחד שזיהית את החיבור שביקשתי ליצור בין סיפורי המקרא, שממשיכים לדבר אלינו גם אלפי שנים אחרי שנכתבו, לבין הכאב והמציאות שאנו חווים בהווה. אולי דווקא עכשיו אנחנו זקוקים יותר מתמיד ללקחים של העבר, כדי למצוא בתוכנו דרך לאחווה, לחמלה ולתקווה.
תודה שקראת לעומק והרגשת את מה שמסתתר בין השורות.
גמר חתימה טובה לך ולכל היקרים לך, ושנזכה לימים שקטים וטובים יותר. 

שמוליק

ה- דנ"א של עם ישראל, ואח"כ ממלכת יהודה וצאצאיה הוא מדון, ריב, שנאה, בוז, חוסר סובלנות כלפי "האחר" שבה ובוודאי כלפי אלה שאינם חלק מהאמונה ב"אל היהודי".

.

שמואל. שמואל. לא איכנס לניתוח-ויכוח.

סופ"ש רגוע ומיטיב וגמר חתימה טובה לך

ולכל יקיריך. <לב>

רבקה

---