עוד תתאהב בנשמה שבך

את קוראת לו לפתוח את החלון שבו לאהבה, הוא עוד יתאהב בנשמתו. תודה רבה לך לנה היקרה, יום טוב.

אם כי הוא כתוב בצורה מעניינת - ע"מ להתאהב בנשמתו על "האהוב" לפתוח חלון. 

תודה אריק✨️✨️

שרק אם אדם אוהב את עצמו הוא מסוגל לאהוב אחרים.

 ידידנו רומי בשיר שצירפתי לך מבקש דבר שפוט - להיות פתוח למנגינת האהבה

כי קל לחשוב בביטוי - קודם לאהוב את עצמך....

נשמע די אגואיסטי.

תפיסת הזולת של רומי, של ימי הביניים, בובר למשל, אפילו ניטשה או קאמי או לוינס לא קיימת בראייה בת ימינו, לצערי.

כמה משירי האהבה עסוקים בדובר ולא בנמען/נמענת האהבה? כמה מהשירים מתיימרים לדעת מה מרגיש/חושב הנמען/הנמענת?

איפה בשירים אלה ישנה הפתיחות של RUMMI או שלך?

אני מראש לא רואה בהם את הכוונה וההתכוונות "אני כותבת שיר אהבה", סוג של פוזה פיוטית בשירי אהבה רבים.

יש בהם דיבור פשוט, רגוע ומכיל כל בלי התפוצצויות, מלים גבוהות.

אגב, גם אני חלקי בסוג השירה שאני מבקר כאן, ואני ממש מתאמץ, בחיי, לצאת מהפוזה הזו, מהשבלונה הרגילה.

מעניין. ומטריד. האוהבת יודעת שלאהוב יש נשמה. אבל הוא-עוד לא מודע לכך! עליו לפתוח חלון לנפשו. ואולי אז-לכשיגלה נשמה יתרה זו בו-ילמד לאהוב???

תמהתני!

תודה BeeBee

✨️✨️

האהבה הבסיסית ביותר, אהבת האדם לעצמו. אולי מכאן הוא יוכל גם לאהוב אחרים.  

לנה יקרה,
שיר קצרצר שהוא כמו לחישה גדולה לנשמה. 
יש בו תזכורת יפה כל כך שלפני שאנחנו מחפשים אהבה בחוץ, כדאי לפתוח את החלון שבלב ולהכיר ביופי שבתוכנו.
״עוד תתאהב בנשמה שבך״ , שורה פשוטה, עמוקה ומלאת אור.
אהבתי מאוד. 

יום שלישי מבורך

שמוליק

יום שלישי מבורך ✨️✨️

.

מקסים. 

עוד לפני כן: רגיש-רגיש. 

תודה רבה-רבה, לנה יקרה. <לב>

רבקה

---