בישיבה של מעלה-לאבי ז"ל

בתקוע השופרות את רואה את אביך עטור מלאכים מזיל דמעה, יושב בכיסא ומזיל דמעה. תודה רבה לך מרים היקרה, המשך יום טוב. יהי זכרו של אביך ברוך.

נפלא שירך, מרים. במילים קטנות וחודרות לב ובטן את מתארת את החסר של אב אהוב בימי החג, לעת תפילה.

מאד נגע ללבי. 

הכיסא היתום מביע את התחושה הפנימית, את הגעגוע הגדול. 

יהי זכרו ברוך. 

גליאהובהלי

כמה  נכון.

השיר נכתב  מתוך געגועים אליו.

תודה רבה אשה יקרהלי ומה שלומך? את בליבי תמיד

אוהבת אותך מאוד

מרים

מרים יקרה,
שיר נוגע ללב, מצמרר ומלא אהבה לאב שאיננו. הניגוד בין „ישיבה של מעלה” לבין „ישיבה של מטה”, בין האב העטוף במלאכים לבין הכיסא הריק והיתום, יוצר כאב שקט ועוצמתי.

והשורה „מזיל דמעה אחת” מרגישה כמו רגע שבו גם השמיים אינם יכולים להישאר אדישים לגעגוע של מי שנשאר כאן.
ציורך מוסיף לשיר עוד שכבה של רגש.
שיר של געגוע, אמונה ואהבת בת לאביה  שנשארת חיה מעבר לכל גבול. יהי זכרו  של אביך ברוך. 

יום שלישי מבורך

שמוליק

תגובתך רגישה ומרגשת

אכן אין סוף לגעגוע ובמיוחד ביום

קדוש זה בו התמיד להתפלל

בבית הכנסת 

תודה רבה מקרב לב

יום טוב-פעמיים כי טוב

ממני מרים

ריגשת אותי עד דמעות- אכן זכיתי לקרוא את ספרך   המשובח וקראתי אותו בעיון רב- אפילו העברתי אותו לבת שלי שגם  אמרה שכתבת בכישרון רב, היא סיימה לקרוא את הספר ואמרה שהתוכן מאד  עניין אותה  ושיבחה אותך על כתיבתך -שהיא:לעילא ולעילא. מילותייך בשיר

 כה מתאימות  ליום הקדוש ביותר בשנה-

יום הכיפורים והוא בהשראת  התפילה הקדושה.

יישר כוח הן על הכתיבה והן על הציור הנפלא.. חברה יקרה   לי מאד.

גמר חתימה טובה לך ולכל המשפחה היקרה

וחיבוקים אהובים לכפיר וחנה המתוקים.

באהבה רבה, רבה

 אהובה

אהובה אהובה

ריגשת אותי עד דמע

מילותיך הטובות והפרגון חיממו את ליבי.

אני כל כך שמחה שספרי מצא חן בעיניך

ובעיני בנותי-זאת בעצם הביוגרפיה שלי

וחיינו לא היו קלים.

מזלנו שהתברכנו באמונה והקדוש ברוך הוא

נותן לנו כוחות לשרוד את כל הקשיים בדרכנו,

תודה רבה לתגובתך הנהדרת והיפה

אוהבת אותך מאוד-כולל כל המשפחה

ממני מכל הלב

מרים

.

עדין-עדין. ורגיש-רגיש. ואוהב-מאוד. 

ומתגעגע-מאוד. 

ודיבר אליי מאוד.

תודה רבה, מרים. 

רבקה

---

את מספיק אינטלגנטית כדי להכיר את המילה-סליחה

ואם אינך מכירה אני יכולה ללמד אותך

ונא לא להיתמם.

מרים

.

שירך הזכיר לי את אבי, את אבא שלי. 

אם לא-נוח לך עם תגובתי, אני יכולה למחוק 

אותה. 

כרצונך, מרים. 

רבקה

---

מרים יקרה,

לצד הגמעה, כל הרבה געגוע יש על הכסא היתום הזה .

ושם למעלה, בישיבה של מעלה

גם מעיניו של אבא שלך יורדת דמעה.

הגעגוע הזה לאבא, מתגבר משנה לשנה

אני יודעת.

אין ניחומים על אבדנו של אבא.

הכל צף מבעבע ומכאיב

ואין נוחם

כתבת כה יפה על אביך ז"ל

יכולתי לחוש ממש את הכאב

מבעד למילים  

בור שקשה למלאו ...

חיבוק אהובה לערב רגוע

מאחלת לך את כל הטוב שבעולם ויותר

באהבה כנה

אחותך עליזה.

תודה רבה אחותי לתגובתך הכנה והמרגשת

אכן הגעגועים והכאב גדולחם במיוחד בכיפור

אבא  נהג לצום ןללכת לבית הכנסת ואתמול חשבתי עליו וגעגועי גאו

ולכן כתבתי את השיר שאפיין אותו-האמונה.

בזכותנ אנו שורדים כעם-כאומה

תןדה על האיחולים ואני מאחלת לך את   כל מה שאיחלת לי ואף יותר

חיבוק והמון אהבה לך אחות ובעיקר שפע בריאות לכולנו

אחותך לעד-מרים

ראיתי

כיסא

אחד

יתום

ריק

ועליו

דמעה