בַּיִת

בית המבצר המוכר והזיכרון הקדום....או אשליה שטוב שאינני שם עוד ...

תודה, בועז על תגובה לשיר. גם שירים קשים הם נחמה לכותב/ת ומסר לקוראים/ות.

השיר הזה מכה בעוצמה, בשל סיומו. 

לרגע נדמה כי זהו שיר נוסטלגי. געגוע לבית אם ואב, לחיבוק, לחום, לאהבה ללא תנאי. רצון העז הצף ועולה דווקא בעתות משבר, מצוקה וכאב. 

ואז. או אז מגיע הסיום ומכה בבטן הרכה. 

תודה, גלי יקרה, על תגובה לשיר. הכתיבה מביאה נחמה, וגם עוזרת להתמודד עם זכרונות לא קלים. התגובות החמות ממך ומהקוראים/ות הם התרופה הטובה ביותר לכאב שמביאה ההתמודדות הזו.

את יקרה לי בכנות, אני יודעת לקרוא את אישיותך דרך המילים.

כבר לא נעים להביא רגשות חיבה באתר, אבל נתגבר על זה. 

שבוע מבורך ומועדים לשמחה,

גלי 

BeeBee יקרה,
שיר כואב ונוגע מאוד, שבו המילה „בית” הופכת לכמיהה עמוקה למקום של חום, הגנה ואהבה. החזרה אל בית הילדות מדגישה את הפער בין הזיכרון של מפלט בטוח לבין המציאות שבה הבית המיוחל אולי מעולם לא התקיים באמת.
מרגש במיוחד הסיום – „בית זה כלל לא נברא ולא היה” – שורה מטלטלת שמעניקה לכל השיר משמעות חדשה. שיר חשוף, אמיץ ומרגש מאוד. 

שבת שלום וחג שמח

שמוליק

שמוליק יקר

תודה על תגובה מחבקת הבאה מלבך. תודה על איור נהדר.

השירה היא הכלי להתמודדות עם מאוויים וזכרונות, תקוות ואכזבות. היכולת לחלוק את אלה עם קוראים /ות היא מתת נפלא, ותגובותיהם/ן הם הצרי לפתע ולמכאוב.

תודה על תמיכתך, תודה על העידוד. 

.

להגיע לסוף השיר, כשהגעגועים של הדוברת הלירית

עדיין טריים אצל הקוא.ת - 

ולקבל את הכאב, את האמת שלה (סליחה,

בלי ניקוד): 

"בית זה כלל לא נברא ולא היה. "

תודה רבה על השיר, BB יקרה. <לב>

רבקה

---

תודה, רבקה יקרה, על קריאה ועל תגובה. על הבנת השיר ועל הבנת הכאב שהוא פורק.

תודה על שאת מבינה. תודה על תמיכתך.

תמיד ברוכה קריאתך בשיריי.

מתעשתת: את כמהה לחזור לבית ילדותך ולקבל ממנו אשלייה רגעית עד שאת נזכרת כי בית זה כלל לא נברא ולא היה. תודה רבה לך, חג שמח. לא מתגעגע לבית ילדותי ולנוף ילדותי כי אני חי איתם כל רגע. ברגעים קשים מנסים להאחז בכל דבר שאפשר כדי למצוא נחמה. 

תודה דני יקר לקריאה ולתגובה. אשרך שאתה בבית ילדותך ויכול לשמור על הקשר עם זכרונות הילדות. תאני זוכרת את רמת אביב הישנה-היו לי חברות שגרו בה משנות הששים. וראיתי אותה משתנה ומתפתחת-לטוב ולרע, אבל שומרת על זהות מסוימת. עם זאת אני די שמחה שלא הייתי בין תלמידי אליאנס! 

תודה על תגובה לשירי.

השיר הזה הוא בתפיסה שלי תרופה אמיתית לכל אותם הרהורים נוסטלגיים אל מציאות שמעוחם לא התקיימה, אבל מהדהדת אצל אנשים.נשים רבים.

השיר הזה עבורי הוא תרופה לגמילה מאידיאליזציה של תקופה שלא הייתה אידיאלית בכלל. ותרופה לכל נוסטלגיה לזמנים עברו בכלל, שגם הם היו רחוקים מהיות נעימים טובים או יפים.

תודה להבנת הפואנטה , אריק.

נושאים בחובם געגועים

לבית ילדותינו, להורים

לכל מה שהיה יפה ומתוק 

בימים האחרים.

את מסיימת את שירתך

ואולי לא היה בית כלל

סוג של איזה נתק שאולי

מרכך את הגעגוע ,,,

כך לתפיסתי. !!!

מועדים לשמחה bb יקרה

ממני עליזה.

עליזה יקרה תודה לתגובה. השיר הוא כפשוטו: לא היה בית כמושא הגעגוע. אבל הגעגוע אליו קים גם קים.

תודה שקראת תודה שחשבת, תודה שראית מה שמהפרספרקטיבה שלך הוא מסר השיר. מותר!!!

מחפשת הצלה באור

בית

חיבוק

מתחיל אופטימי ומסתיים ,

שובר את הלב

תודה, אדם, לריאה בשירי ולהפנמת המסר העצוב.

בחיים-כמו בחיים-לא הכל אור ויופי. אלא-קיימים רק בעולמות בשירה.