מה ראה ...

שיר נפלא. שיר המתאר את מצוקות הנפש של. הצלוב, יהודי כמו רובנו, שהועלה על הצלב כי דעותיו לא תאמו את דעות הקהילה ואת דעות ההנהגה הדתית ואת דרוש ת הכובש.

אני קוראת צלוב, ולעיני עולים צלובים. וחטופים. וחסרי אונים ורואה(בצדק או שלא בצדק) רובד מקביל שלנו, בזמננו.

תודה על שיר  מטלטל רבקה

רבקה יקרה,
ככל שקראתי שוב בשיר, התחזקה בי התחושה שהצלוב הוא ישו, ושהשיר אינו רק מתאר את רגע הצליבה, אלא מנסה לחדור אל תוך המבט האחרון שלו , מה ראה מעבר לכאב, למסמרים ולמוות.

החיבור בין ירושלים, האביב, הלבלוב והאור לבין הצליבה יוצר ניגוד עוצמתי: מול המוות הולכים ומתרקמים סימנים של חיים והתחדשות. והשאלה החוזרת „מָה רָאָה הַצָּלוּב” הופכת את השיר למדיטציה עמוקה על אמונה, גורל וסבל.

ובעיניי, השורה האחרונה — „הַאִם רָאָה פֶּרֶק רִאשׁוֹן” — היא המפתח: אולי ברגע שנראה כסוף מוחלט, הוא ראה דווקא התחלה.

שיר אמיץ, מטלטל ומלא רבדים, שנשאר במחשבה הרבה אחרי סיומו.

שבת מבורכת וחג סוכות שמח

שמוליק

האם אטעה אם אחשוב, עפ"י הערת הסיום, ששיר זה הוא חלק מפואמה גדולה יותר?

החשוב בשיר לדעתי, היא האנפורה "מה ראה הצלוב.." שמבנה את הנרטיב שלב אחרי שלב, פירוט כל מה ראה/לא ראה בחוץ ובפנים.

ענין אותי מאוד ענין חודש המוות מול חודש הלידה. נולד ב"מוות" והומת ב"אביב". הסימבוליקה הזו עזה מאוד.

רגיש: אינספור שאלות יש לך מה ראה הצלוב ובבית הראשון את אף אומרת כי בסוף דרכך לא תהיי בפרק הבא. תודה רבה לך רבקה היקרה, ערב טוב. אולי תהיי בפרק הבא. אין לדעת זאת. קורים דברים. כל אחד והזמן שלו מגיע ולא תמיד יודע מתי.

שיר מטלטל

שאלות הנכונות לאדם באשר הוא ,

אדם

המוטיב החוזר בשיר זה בניסיון כואב ומכאיב להיכנס לתחושותיו ומחשבותיו של ישו הצלוב. ולטעמי הבית האחרון מכוון אל האכזבה הגדולה מכל, מאביו שבשמים, מתחושת הבגידה העזה גם מחברו הקרוב ואף מאלוהיו כמובן. אך במידה מסוימת את "מחזיקה" עבורו את האמונה, בעצם השימוש במילה: "תפילה". גם אם נשא תפילה המתרוקנת בגסיסתה (וגם בגסיסתו שלו).

וכאן נחתם הפרק של חייו, אך היה זה פרק ראשון לפני תחילת הנצרות והשילוש הקדוש המייצג אותה. 

ישו הצלוב ...

סביר להניח שלא ראה

מראות משובבי לב ...

יסורים, יגון עמוק,

פחד אנושי,

מועקה עד מוות ...

קבלה והשלמה

ושחרור,

שילוב קיצוני של סבל מוחץ

ובדידות רוחנית עמוקה ...

שיר קשה מטלטל עמוק

מודה ... התקשתי להשיב עליו ...

שבוע מבורך רבקה יקרה.