*

חימי, שיר קצר אך עוצמתי מאוד.
החיבור בין הנשק לבין דמעות האלמנות והיתומים מטלטל, ומעניק משמעות כואבת לכל כדור ולכל יציאה לקרב. שורות שנשארות בלב.

מועדים לשמחה

שמוליק

לכל חייל יש אימא, אחות - אלה הנשארות מאחור ותפקידן לבכות את מות הגברים.

כמה דמעות נשרו מעיני אב, אם, אחים, אחיות, חברות של ... קשה למנות את מעגלי הקרבה. 

ככה זה כשאוחזים בנשק, גם אם זו מלחמת הכרח ואין ברירה. בכה מעט מילים ביטאת הרבה כל כך. 

הי חמי יקר,

המילים שלך מעטות אך מצליחות להעביר משקל כבד מנשוא.

בתקווה לימים של שלום.