B movie

רבקה יקרה,
שיר מטלטל ועוצמתי מאוד. החזרה ההולכת וגוברת על המילה "בעִתוֹ" יוצרת תחושה של הבטחות, סיסמאות וציפייה שמשהו סוף־סוף יסתדר, אבל דווקא החזרה האינסופית הופכת אותה למעין הדהוד ריק וכואב. גם המעבר מחיוכים ודמעות לתפילות ולזיכרון, ובסיום – "זוכרים, זוכרים" – מעמיק את תחושת האבסורד והכאב. יש בשיר אירוניה חריפה, אבל גם הרבה עצב אנושי. כמו בסרט B movie, הכול נראה לכאורה כמו תסריט מוכר, אלא שהפעם המציאות עצמה היא זו שכותבת את הסוף. שיר חזק שנשאר להדהד גם אחרי הקריאה.

מועדים לשמחה

שמוליק

כתסריטאית, אין ספק שהתסריט מאוד משמעותי. האדריכלות של הסרט, הנרטיב. אם כי תסריטאים לא זכורים במיוחד לעומת בימאים לדוגמה ובוודאי שחקנים ידועי שם. 

וב-B movie , לא רק התקציב דל, גם הארכיטקטורה. העלילה. אוי, כמה עז שירך ומה את חושבת על עתידנו. 

הומוריסטי, אחרי הבחירות יתקיימו כל הדברים שצריכים לקרות: אחרי הבחירות הגשם יבוא בעיתו והכול יהיה בסדר, תודה לאל לתפילות, הכול בעיתו, נצח ישראל לא ישקר בעיתו. אוי ואבוי לנו, זוכרים. תודה רבה לך רבקה יקרה, ערב טוב והמשך מועדים לשמחה. כידוע לך, מחתרת ניל"י קיבלה את שמה מהתנ"ך וזה מדהים. השם מהתנ"ך דיבר לחברים. 

כל כך הרבה  אירונייה יש במילים האלו.

נצח ישראל לא ישקר,

בחירות

עובדים על הציבור

על זכרונו הקצר...

ואני, לרגע או שניים

רוצה לשקוע בעולם השכחה.

אבל, כמו שכתבת, רבקתי היקרה

זוכרים, אוי ואבוי לנו, זוכרים...