אל שירה אחרת.

זה שיר ארס פואטי שמלמד היטב - איך כותבים או צריך לכתוב שיר.

ככל שירייך הוא כתוב היטב, חכם ומורכב מאוד.

אני רוצה לההתייחס לשתי נקודות בשיר:

1.

אַל נָא אַל תֵּעָלְמוּ
אֶל תּוֹךְ הַשֶּׁקֶט
אֶל בֶּטֶן הַשְּׁאוֹל
שֶׁל AI
הַקָּרָה

אני חושב שזו אמירה מהותית ודרמטית בעולם בו רבים, לצערי, פונים אל ה- AI גם כדי שיכתוב שירים עבורם. הבית השלישי המזמין אל המחברת ואל העיפרון, שהם קו הגבול הכמעט אחרון, בפני תופעת ה- AI המשורר.

2.

שמתי לב שהשמאל אינו מופיע כלל בשיר. לשמאל, הדין, יש תפקיד מהותי באיזון הימין. אולי השמאל הוא "AI" , אבל זה לא מקבל נוכחות ממשית בשיר.

כך יוצא -

שהשפע, הכישרון, השירה, המוזה מחבצלת השרון[השכינה/ מלכות] יהיו פגומים, ולו רק בגלל משיכת שפע מהימין בלבד, שפע לא מאוזן כלל.

עולם התופעות הנגלה נחשב לשמאל והרי הוא נתון לפנינו.

ואילו הקשר לנסתר, לאינסוף, נעשה דרך ימין מלשון אמונה.

מכאן הבטוי מושך בשבט סופר, ומנין ימשוך אם לא מן הנסתר?

וזה ״תפקיד״ הכתיבה, והשירה למשות מן הנעלם ולהביא אל הנגלה,

לדלות מי באר.

מעניין

למשוך מימין השפע/אל דרך ארץ יבשה. 

לחוש את המילים המגיחות ביצירתיות שופעת, כפי שקורה לא אחת בעיקר בכתיבת רומן. ולא לחשוש גם אם ההמשך אינו פורץ באותה קלות. 

הכתיבה בוחרת בנו ולא אנחנו בה-כך בתחילת השיר.

השני מבין השלושה נוגע בנושא כה כאוב עבורי, וזה השימוש בבינה המלאכותית. אני מזהה זאת בנקל בספרים שאני עורכת. ותוהה לשם מה בעצם? 

ולא בכדי עברת אל חדוות היצירה. כך באחרון מבין השלושה. 

נהדרים שלושתם! 

אם תרימו ״מחסום״ ה-24 הפריון יעלה, האם שמעת על השעה ה-25?

אומנם זה מצחיק, אבל הקצב בהחלט קובע

אחרת כיצד יהיה ״תמים״?