לו הייתי פו

גלי יקרה,

שיר מקסים, חכם ומלא קריצה, שלוקח את פו הדוב התמים אל תוך עולם המבוגרים. מרגש במיוחד המתח בין ה״נצח״ של פו לבין הידיעה האנושית ש״אין מחר״,  ובין הבהייה השקטה לבין הדהירה אל הנייר. יש כאן גם נוסטלגיה, גם אירוניה וגם מחשבה יפה על הזמן, החיים ומה שאנחנו משאירים אחרינו. 

חג שמח ושבת שלום ומבורך.

שמוליק

.

וואו. 

ברשותך, גליתי: 

חייכתי חיוך כזה-גדול כשקראתי "לו הייתי-",

הוספתי "רוטשילד", פתאום הכותרת הייתה 

קטנה - ואז קראתי ממש: "לו ההיתי פו" - נפלא!

ולשירך:

נושאו רציני: בחיים הסופיים של בני תמותה.

פיתוחו זהיר-זהיר: אין גלישה לדרמה סוחטת-דמעות.

" ... אני הנזירה שמכרה את הפרארי שלה" (סליחה,

בלי ניקוד) - קריצה גלויה לעולם הקולנוע, הוליוודי

בעיקר, לא רק לעולם האמיתי. 

שירך דיבר אליי. מאוד. 

תודה רבה עליו, גליתי יקירתי האהובה. <לב>

ש"ש וחג שמח לכם. 

רבקה

---

אכן גלי יקרה שלי, פו חי לנצח

ואם רק מציצים מעבר לפינה מגלים כי הוא שם,

הוא תמיד ממתין לך.

אני יודעת כי, אני ופו חברים טובים.

הוא אפילו מרשה לי לשלוח אצבע אל תוך צנצנת הדבש שלו.

שבי יקירתי עם פו ביער, עזבי את הפרארי ואת חיי הנזירות.

פו ילמד אותך טוב יותר מאשר מנסה לעשות שארמה.

ובחייך, עזבי את המחשבות על חיי נצח, תתרכזי ביער ובצנצת הדבש.

וכמו שבטח פו אמר לך כבר -

את אמיצה יותר ממה שאת מאמינה

חזקה יותר ממה שאת נראית

וחכמה יותר ממה שאת חושבת.

לפעמים אני מגזימה עם הנסיעה במהירות מופרזת, אבל אני גם יודעת לשבת (כפי שעשינו לא פעם ביחד),  ללקק דבש מהצנצנת ולבהות באיזה עץ, לעשות מדיטציה ולהיות בשאנטי.  אולי פיצול אישיות, ואולי כמו דמות עגולה בספרות המכילה ניגודים.

ואנחנו נמשיך להתחבר עם פו, כי יש המון מה ללמוד ממנו. 

״פו הדוב״ היה ספר שליווה את ילדותם של דורות שלמים של ילדים בכל העולם. סמל לתמימות ילדות, לעולם שבו הטוב תמיד גובר על הרע, ובו יערת דבש בתוך שקע בעץ תמיד מחכה לנחם את פו רב ההרפתקאות.

טוב שאת מזכירה לנו, גלי, שעדיין קיימים איים של תום העולם. גם אם לא תמיד הם עימנו. ונכון א

 אומרת שלו הייתה לך הוודאות של פו שתמיד יהיה דבש לניחומים-הכל היה נראה אחרת. ואולי קיומו של הספר אחרי כל השנים האלה וכל התהפוכות שעברו בעולם הם עדות לכך שיש עוגן של ברזל בתמימות. 

או

שאלות בדבר אלמותיות המיתוס.

עולם הילדות והנצח עולם שבו אפשר פשוט לשבת, לבהות, ליהנות מדבש מתוק ולא לדאוג מהזמן, כי "פו חי לנצח".

עולם המבוגרים הלחוץ את מתארת את עצמה כמי שנמצאת במרוץ חיים מטורף עובדת קשה מול ניירת וחוזים, ומרגישה שאין לך זמן לבזבז כי החיים קצרים

ומייחלת לכך שהיית יכולה לעצור את המרוץ, להרגיש בטוחה כמו פו, ופשוט ליהנות מהרגע בלי לפחד מהעתיד.
מקסים וחג שמח

וזה פו הדב שלי

לו היית חייה לנצח כמו פו הדוב היית שקועה בהווה כאילו אין מחר. תודה רבה לך גלי היקרה, חג שמח. החיים הקצרים תובעים מאיתנו להספיק דברים וזה מחייב אותנו גם לעסוק באמת בדברים שצריכים לעסוק בהם בחיים. תודה רבה לך גלי היקרה, חג שמח.

גלי יקרה

***********

שירך לקח אותי במעוף אחד

לשירי ילדים

ולדב עם כפית גדושה

של דבש בפיו ...

נורית שלנו היא החברה

הכי טובה שלו ...

השאלה בסופו של דבר

מה נותר מכל המתיקות הזאת ...

שבוע של בשורות טובות

ושגרה מבורכת.

חזרזיר: "איך אתה מאיית אהבה?"

פו הדוב: "אתה לא מאיית את זה, אתה מרגיש את זה."