כְּשֶׁהַלֹּא־מוּדָע נַעֲשֶׂה אוֹר - לבמת הדיון של נורית🌹🌹🌹

הצלחת לתאר בצורה פיוטית להפליא את התהליך הפסיכולוגי העמוק של המעבר מ"חושך" ל"אור".
הבית שבו תיארת את הגורל כ"פחד שקיבלנו בירושה" הוא פשוט מופלא.
השיר מזכיר לכולנו שהכוח לשנות את סיפור חיינו נמצא בידינו –
ברגע שאנו מעזים להביט פנימה, להכיר בצילֵי העבר ולהפוך את הנסתר למודע.
תודה על שיר מעורר השראה שמזכיר לנו לבחור מחדש בכל יום
חג שמח שבטובה

אביה יקרה,

תודה רבה על תגובה כל כך עמוקה, רגישה ומדויקת. ריגש אותי במיוחד האופן שבו זיהית בשיר את המסע מן החושך אל האור ואת הרעיון של יונג, שלפיו השינוי מתחיל דווקא כשאנחנו מעזים להביט פנימה ולהכיר בצֵללים שלנו. המשפט שלך על „לבחור מחדש בכל יום”  הוא בעיניי הלב של השיר , ההבנה שגם מול פחדים, זיכרונות ודפוסים מן העבר, עדיין נשארת בידינו האפשרות לבחור את הדרך קדימה. תודה שקראת לעומק והענקת לשיר שלך פרשנות שמוסיפה לו אור משלו.

חג שמח ובשורות טובות. ?

שמוליק

שבילים נסללו במוחנו בעקבות חוויות שחווינו, את חלק מהתחושות (בעיקר אלה הפחות נעימות) אנו מאחסנים בתת-המודע. מה שנהוג לכנותו כיום: הלא-מודע. ברגע ששולפים את התחושות הללו מתוך המגירות בה הן אוחסנו - המושכות בידינו!

גלי יקרה,

תודה על תגובה חכמה ומדויקת. אהבתי במיוחד את הדימוי של התחושות ה״מאוחסנות במגירות״ , ברגע שאנחנו מעזים לפתוח אותן ולהביא את הנסתר אל המודעות, באמת המושכות חוזרות לידינו, ונפתחת בפנינו האפשרות לבחור את הדרך ולא להיות מנוהלים על ידי העבר.

חג שמח ושבת מבורכת

שמוליק

כשמה שהיה נסתר נעשה מודע משהו בלב מתחיל להשתחרר, האדם מבין שהוא יכול לבחור ולא רק ללכת בשביל שכבר נסגר. תודה רבה לך שמוליק יקר, חג שמח.

דני היקר, תודה על תגובתך.
אכן, ברגע שהנסתר נעשה מודע, נפתחת בפנינו האפשרות להשתחרר, לבחור ולכתוב מחדש את דרכנו.
שמח שהמילים נגעו בך.

חג שמח ומבורך ושבת שלום.

שמוליק