כְּשֶׁהַלֹּא־מוּדָע נַעֲשֶׂה אוֹר - לבמת הדיון של נורית🌹🌹🌹

הצלחת לתאר בצורה פיוטית להפליא את התהליך הפסיכולוגי העמוק של המעבר מ"חושך" ל"אור".
הבית שבו תיארת את הגורל כ"פחד שקיבלנו בירושה" הוא פשוט מופלא.
השיר מזכיר לכולנו שהכוח לשנות את סיפור חיינו נמצא בידינו –
ברגע שאנו מעזים להביט פנימה, להכיר בצילֵי העבר ולהפוך את הנסתר למודע.
תודה על שיר מעורר השראה שמזכיר לנו לבחור מחדש בכל יום
חג שמח שבטובה

אביה יקרה,

תודה רבה על תגובה כל כך עמוקה, רגישה ומדויקת. ריגש אותי במיוחד האופן שבו זיהית בשיר את המסע מן החושך אל האור ואת הרעיון של יונג, שלפיו השינוי מתחיל דווקא כשאנחנו מעזים להביט פנימה ולהכיר בצֵללים שלנו. המשפט שלך על „לבחור מחדש בכל יום”  הוא בעיניי הלב של השיר , ההבנה שגם מול פחדים, זיכרונות ודפוסים מן העבר, עדיין נשארת בידינו האפשרות לבחור את הדרך קדימה. תודה שקראת לעומק והענקת לשיר שלך פרשנות שמוסיפה לו אור משלו.

חג שמח ובשורות טובות. ?

שמוליק

שבילים נסללו במוחנו בעקבות חוויות שחווינו, את חלק מהתחושות (בעיקר אלה הפחות נעימות) אנו מאחסנים בתת-המודע. מה שנהוג לכנותו כיום: הלא-מודע. ברגע ששולפים את התחושות הללו מתוך המגירות בה הן אוחסנו - המושכות בידינו!

גלי יקרה,

תודה על תגובה חכמה ומדויקת. אהבתי במיוחד את הדימוי של התחושות ה״מאוחסנות במגירות״ , ברגע שאנחנו מעזים לפתוח אותן ולהביא את הנסתר אל המודעות, באמת המושכות חוזרות לידינו, ונפתחת בפנינו האפשרות לבחור את הדרך ולא להיות מנוהלים על ידי העבר.

חג שמח ושבת מבורכת

שמוליק

כשמה שהיה נסתר נעשה מודע משהו בלב מתחיל להשתחרר, האדם מבין שהוא יכול לבחור ולא רק ללכת בשביל שכבר נסגר. תודה רבה לך שמוליק יקר, חג שמח.

דני היקר, תודה על תגובתך.
אכן, ברגע שהנסתר נעשה מודע, נפתחת בפנינו האפשרות להשתחרר, לבחור ולכתוב מחדש את דרכנו.
שמח שהמילים נגעו בך.

חג שמח ומבורך ושבת שלום.

שמוליק

.

לצערי, אני לא זוכרת מי אמר: "ה-'שיגעון' של

אדם אחד הוא 'אשליה' (דליריום). ה'שיגעון'

של רבים הוא דת. "

מכל מקום: 

לצלול באמת אל הלא-מודע - נשמע קל. 

במציאות, בני אדם לא מגיעים ב-א-מ-ת אל

הלא-מודע בלי בדרכה צמודה. 

תודה רבה על שיר רגיש ועל הכוונות והמסר.

שבת שלום ומיטיבה וחג שמח, שמואל, איש

יקר. <לב>

רבקה

---

רבקה יקרה,

תודה על תגובתך . כשכתבתי על הלא־מודע שהופך לאור, חשבתי על הרגע שבו אנחנו מעזים להביט פנימה ולפגוש גם את המקומות שהעדפנו להסתיר מעצמנו. את צודקת, הדרך לשם אינה פשוטה, ולעיתים אנחנו זקוקים לאומץ, לסבלנות וגם למישהו שילווה אותנו בדרך. בעיניי, דווקא כשהאדם מצליח לפגוש את מה שמסתתר בו, מתחילה האפשרות להשתחרר, לבחור ולהאיר את הדרך מחדש. תודה שהוספת לשיר רובד עמוק משלך, ועל המילים החמות והיקרות. שבת שלום, חג שמח ושבת מבורכת.

שמוליק

התיאוריות, המיתוסים הסובבים עולם בלתי ידוע זה רבים. שירך מציג כמדה נוספת ומעט שונה.

אריק היקר,

תודה על התייחסותך המעמיקה. ניסיתי בשיר להציג את הלא־מודע לא רק כמקום של מסתור ופחד, אלא גם כפתח למודעות, לבחירה ולשינוי. שמח שהצלחת לזהות את הזווית הזו.

חג שמח ושבת מבורכת

שמוליק

זהו רגע מיוחד, רגע שאנחנו מרשים לעצמנו לעצור ולתת לרגע הזה להתרחש.

בדרך כלל אנחנו די עוצרים את האור מלהגיע לנשמה

יש בנו פחד, מה יקרה כשהם יפגשו.

אבל

אדם צריך להיות מודע שיש אור חבוי, וכדאי לו לגלות אותו כי

ברגע שהאור הזה יחשף, הוא יהיה מודע לעצמו ולתחושותיו.

הוא יהיה מודע לדרך בה הלך ולדרך שכדאי לו להמשיך ללכת בה.

וכמו שכתבת שמוליק ידידי, 

צריך לפתוח את הדלת שבתוכנו כדי לתת אפשרות לאור להתגלות.

נורית יקרה,

תודה על תגובה כל כך עמוקה, רגישה ומדויקת.
אהבתי במיוחד את הדרך שבה הרחבת את רעיון האור החבוי בתוכנו ואת הפחד שלפעמים מונע ממנו להגיע אל הנשמה. בעיניי, המפגש עם האור דורש מאיתנו אומץ לעצור, להתבונן פנימה ולהכיר גם בחלקים שהעדפנו להסתיר.
וכשאנחנו מעזים לפתוח את הדלת שבתוכנו, אנחנו לא רק מגלים את עצמנו מחדש, אלא גם מקבלים אפשרות לבחור את הדרך שבה נרצה להמשיך.
שמח שהשיר עורר בך מחשבה והוסיף לך אור.

תודה שוב, נורית יקרה, על הבאת הציטוט לבמת הדיון.

חג שמח ושבת מבורכת ושקטה

שמוליק

אל מכתוב מכתוב מאללה

לא תמיד זה כך במציאות

יש הרבה דברים התלויים באדם ואופיו וחוזקו

לשנות את פני הדברים בחייו במציאות הקיימת

למצוא את שביל האור בתוכו ...

שיר עומקי ופילוסופי

לא פשוט הנשלח

יש לנתח אותו ממש לעומק

זה מה שעלה בדעתי לכתוב

עם קריאת השיר ...

פתקא טבא

לשבוע של שגרה מבורכת

ממני עליזה.

עליזה יקרה,

תודה  על תגובתך המעמיקה והרגישה.

היטבת לגעת בלב המסר שביקשתי להעביר בשירי. אכן, לא כל מה שמתרחש בחיינו הוא בבחינת “אל מכתוב מכתוב מאללה”. יש נסיבות שאינן בשליטתנו, אך בידינו הכוח לבחור כיצד להתמודד איתן, להשתחרר מכבלי העבר ולגלות את שביל האור שבתוכנו.

כפי שכתבת, לא כל אדם מסוגל לחדור אל נבכי נפשו ולחולל שינוי, אך לעיתים די בניצוץ קטן של מודעות כדי להתחיל במסע. כאשר אנו מעזים להביט בפחדים, בזיכרונות ובכאב שהדחקנו, אנו מגלים שלא תמיד הגורל הוא שמכתיב את דרכנו, אלא גם הבחירות שאנו עושים.

בעיניי, זו תמצית השיר: לא תמיד נוכל לשנות את מה שקרה לנו, אך נוכל לשנות את האופן שבו הוא מעצב את עתידנו.

תודה לך, עליזה יקרה, על הקריאה הקשובה ועל המחשבות שהוספת לשירי. מאחל לך פתקא טבא, שבוע מבורך, שגרה שלווה, בריאות, אור בלב ובשורות טובות. 

שמוליק

צביקה היקר, תודה תגובתך. אכן, לכאורה זה פשוט , לזהות את מה שמתרחש בתוכנו, להעז לבחור ולפעול בהתאם, אך דווקא בדרך להגשמה אנחנו נתקלים בפחדים, בהרגלים ובמחסומים שמקשים עלינו. אולי ההכרה בכך היא כבר הצעד הראשון בדרך לשינוי.

שבוע טוב ושקט

שמוליק