גְּדִילֵי אַהֲבָה בְּכוֹס שְׁקוּפָה

גְּדִילֵי אַהֲבָה בְּכוֹס שְׁקוּפָה
 

בְּצִלְּךָ אֲנִי אוֹבֶדֶת,

נִיחוֹחֲךָ הַמֻּכָּר מִשְׂתַּרֵג,

בֵּין תְּרִיסֵי חַיַּי הַנִּפְתָּחִים.

כְּשֶׁאַתָּה בִּי בְּרֹךְ נוֹגֵעַ,

וּמְלַטֵּף בְּחֶמְלָה לְחָיַי,

נוֹטְפוֹת דְּמָעוֹת שֶׁל גִּיל

עַל פָּנַי הַנִּכְנָעוֹת.
 

הַתְּשׁוּקָה הַסּוֹעֶרֶת מְהַתֶּלֶת,

אֶת גּוּפִי הַכָּמֵהַּ מְטַלְטֶלֶת,

וַאֲנִי בְּאַהֲבָתִי אֵלֶיךָ מִתְעַרְטֶלֶת.

כְּמַרְבַד חַמָּנִיּוֹת הַפּוֹנֶה אֶל הָאוֹר,

אַתָּה נוֹתֵן לִי לִצְמֹחַ וְלִגְדֹּל,

נַשֵּׁק, חַבֵּק, הַשְׁקֵה אוֹתִי תָּמִיד,

כְּדֵי שֶׁלְּעוֹלָם לֹא אֶבּוֹל.
 

זִכְרוֹנוֹת הֶעָבָר אֶל הַלֵּב קוֹשֶׁרֶת,

גְּדִילֵי אַהֲבָתְךָ הָעֲמֻקָּה לֹא פּוֹרֶמֶת.

כְּשֶׁאַתָּה לְצִדִּי, עָלֶיךָ בִּפְלִיאָה מִתְבּוֹנֶנֶת,

אֶת הַהוֹוֶה הָאֵינְסוֹפִי בִּשְׁתֵּי יָדַי מְחַבֶּקֶת.

אֶת מְלֹא חִיבָּתִי הַנְּקִיָּה,

בְּכוֹס שְׁקוּפָה לְךָ יוֹצֶקֶת,

לְלֹא מַסֵּכוֹת, לְלֹא מְחִצּוֹת.
 

בְּצִלְּךָ הַמֵּגֵן אֲנִי אוֹבֶדֶת,

חֶסֶד נְעוּרִים נִצְחִי לְךָ שׁוֹמֶרֶת,

וְאֶל הֵיכַל לִבְּךָ, לְתָמִיד, נִכְנֶסֶת.

~

בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ, כְּשֶׁהַקִּרְבָה שֶׁלְּךָ עוֹטֶפֶת אוֹתִי, הָאֲנִי הַמֻּכָּרָה שֶׁלִּי מִתְפּוֹגֶגֶת, וַאֲנִי מוֹצֵאת אֶת עַצְמִי מְאַבֶּדֶת אֲחִיזָה בְּתוֹךְ הַצֵּל הַמֵּגֵן שֶׁלְּךָ. זֶהוּ לֹא אִבּוּד דֶּרֶךְ, אֶלָּא הִתְמַסְּרוּת מֻחְלֶטֶת. הַנּוֹכְחוּת שֶׁלְּךָ אֵינָהּ נֶעֱצֶרֶת עַל סַף דַּלְתִּי; הִיא מְחַלְחֶלֶת פְּנִימָה, מִשְׂתַּרֶגֶת בְּרֹךְ וּבַעֲדִינוּת בֵּין תְּרִיסֵי חַיַּי, מְמִיסָה אֶת חוֹמוֹת הַהַגָּנָה שֶׁבָּנִיתִי בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים. הַמַּגָּע הַמִּלְטֵף שֶׁלְּךָ עַל לְחָיַי פּוֹתֵחַ בִּי מַעְיָנוֹת נִסְתָּרִים, וּדְמָעוֹת שֶׁל אֹשֶׁר טָהוֹר, מְזֻקָּק, שׁוֹטְפוֹת אֶת פָּנַי – דְּמָעוֹת שֶׁל הֲקָלָה, שֶׁל יְדִיעָה שֶׁהִגַּעְתִּי הַבַּיְתָה.

הָאַהֲבָה הַזּוֹ הִיא כֹּחַ טֶבַע שֶׁמְּטַלְטֵל אֶת גּוּפִי. הַתְּשׁוּקָה מְהַתֶּלֶת בִּי, מְעִירָה בִּי סְעָרוֹת, וּמוֹתִירָה אוֹתִי עֵירֻמָּה מִכָּל מְחִצָּה, חֲשׂוּפָה לַחֲלוּטִין מוּלְךָ. בְּתוֹךְ הַמִּרְחָב הַמֻּגָּן שֶׁיָּצַרְתָּ עֲבוּרִי, אֲנִי מַרְגִּישָׁה כְּמוֹ שָׂדֶה עָצוּם שֶׁל חַמָּנִיּוֹת זְקוּפוֹת, הַפּוֹנוֹת בְּטִבְעִיּוּת אֶל הַשֶּׁמֶשׁ הַגְּדוֹלָה שֶׁלָּהֶן. אַתָּה מַעֲנִיק לִי אֶת הַחֹפֶשׁ וְהַבִּטָּחוֹן לִצְמֹחַ, לִגְדֹּל בִּמְלֹא תִּפְאַרְתִּי, וַאֲנִי כְּמֵהָה לַמַּיִם הַחַיִּים שֶׁלְּךָ – לַנְּשִׁיקָה, לַחִיבּוּק, לַהֲזָנָה הַתְּמִידִית שֶׁתִּשְׁמֹר עָלַי רַעֲנַנָּה, כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶבֹּל לְעוֹלָם בְּסַעֲרוֹת הַחַיִּים.

בְּעוֹד הַשָּׁעוֹן מַמְשִׁיךְ לָרוּץ, אֲנִי בּוֹחֶרֶת לַעְצֹר אֶת הַזְּמַן. אֲנִי קוֹשֶׁרֶת אֶל לִבִּי אֶת זִכְרוֹנוֹת הֶעָבָר שֶׁלָּנוּ, שׁוֹמֶרֶת עַל גְּדִילֵי הָאַהֲבָה שֶׁטֻּוּוּ בֵּינֵינוּ וְלֹא מְאַפְשֶׁרֶת לְשׁוּם דָּבָר לִפְרֹם אוֹתָם. כְּשָׁאֲנִי מַבִּיטָה בְּךָ שָׁם, לְצִדִּי, הַלֵּב שֶׁלִּי מִתְמַלֵּא בִּפְלִיאָה פְּשׁוּטָה. בָּרְגָעִים הָאֵלּוּ, הֶעָבָר וְהֶעָתִיד נֶעֱלָמִים, וַאֲנִי מְחַבֶּקֶת בִּזְרוֹעוֹת פְּתוּחוֹת אֶת הַהֹוֶה הָאֵינְסוֹפִי שֶׁיֵּשׁ רַק לָנוּ. אֶת כָּל כֻּלִּי, אֶת מְלֹא הַחִיבָּה וְהַמְּסִירוּת שֶׁלִּי, אֲנִי מוֹזֶגֶת עֲבוּרְךָ לְתוֹךְ כּוֹס שְׁקוּפָה – לְלֹא סוֹדוֹת, לְלֹא מַסֵּכוֹת, צְלוּלָה וּטְהוֹרָה לַחֲלוּטִין.

אֲנִי מְאַבֶּדֶת אֶת עַצְמִי בַּצֵּל שֶׁלְּךָ, אַךְ בְּתוֹכוֹ אֲנִי לְמַעֲשֶׂה מוֹצֵאת אֶת הָרִיפּוּי שֶׁלִּי. אֲנִי נוֹצֶרֶת בְּלִבִּי אֶת חֶסֶד הַנְּעוּרִים הַבִּלְתִּי נִגְמָר שֶׁקָּשַׁר בֵּינֵינוּ, וּבְצַעַד בָּטוּחַ וּמָלֵא אֱמוּנָה, אֲנִי נִכְנֶסֶת אֶל הֵיכַל לִבְּךָ, כְּדֵי לְהִשָּׁאֵר שָׁם לְתָמִיד.
~