האהבה היא לא

גלי יקרה,
שיר שנכנס לזירה בלי כפפות של משי... ומצליח גם לחייך וגם לתת אגרוף מדויק. 
אהבתי במיוחד את הדרך שבה את מפרקת אחת־אחת את כל ההגדרות הרומנטיות של האהבה, עד שמתברר שהאהבה האמיתית היא דווקא דבר פראי, בלתי צפוי, שאי אפשר לפתוח ולסגור כמו ברז ואי אפשר לסמן לו קווים אדומים.

הסיום נהדר, הנוקאאוט על הפנים הוא כמעט מטפורה מושלמת: באהבה אין תמיד הכנה, אין "מוכנים-היכון-רצים", היא פשוט מגיעה... ותופסת אותך בדיוק במקום שבו הלב הכי חשוף.
שיר שנון, מקורי, מלא הומור, אבל מתחת לכל ההומור מסתתרת אמת מאוד רצינית על כוחה של האהבה.

יום שני מבורך

שמוליק