מיחושים

המיחושים מבלבלים את החושים והם מתסכלים. תודה רבה לך איילה היקרה, לילה טוב.  ככה הם נבראו ולא יכולים לעשות כלום.

לאן שאפנה

שם תכאב מפרקת

ושם תכאב מפסעה

ולמה שהראש ישתוק

הוא רוצה מעט מתוק

וזו הזרת ברגל שמאל

צועקת אותי יש לגאול

אילה יקרה,
שיר קצר, חד ומדויק, שמצליח להמחיש את המיחושים בצורה כמעט מוחשית. הדימויים של הנחשים, העכברים ונחיל הדבורים יוצרים תחושה של כאב חמקמק, פולשני ועיקש, כזה שמתגנב לכל פינה בגוף ובנפש ואינו נותן מנוח.
אהבתי במיוחד את הסיום – „בקיצור הם מתסכלים” – פשוט, ישיר ואמיתי, שמרכז בתוכו את כל תחושת חוסר האונים. כתיבה נוגעת ומעוררת הזדהות. 

יום שלישי מבורך

שמוליק

אוף אילה יקרה, הלוואי והייתי יכולה לסלקם עבורך.