חולי ותקווה

נורית יקרה,

שיר נוגע ללב על רגע של חולי, געגוע ותפילה, שמולו ניצבת התקווה הגדולה. הסיום מרגש במיוחד – המפגש בין האב לבנו וההבטחה „אני איתך לעולמי עד” מעניקים לשיר תחושה של נחמה ואהבה ללא תנאי. יפה ומרגש.

יום טוב ושקט

שמוליק

תודה שאהבת

ודווקא בערוב ימיו הוא עורג ל"בסיס האם", יודע כי אין לו מקום אחר בעולם ובוודאי מקום אחר לסיים את חייו ולהיקבר בו. 

נכון מאוד בסוף חוזרים לכור מחצבתו ותודה גם על השיר הקודם מדוייק 

.

כתוב עדין-עדין, טיפין-טיפין. 

תפילתו של ילד חולה בנכר, הגעתו של אביו,

מפגש מרגש של בנו עם אביו. 

תודה רבה, לב נורית. 

רבקה

---

על פניו את "מיתוס הבן האובד".

השיר מרפרר בעוצמה רבה לתפיסה הנוצרית של אל-אב, תוך שימוש מודע באנכרוניזם [האל האב מגיע במטוס], ופותח מחדש סוגיות של זהות, מכורה-נכר, אהבת אב.

תודה אריק גם בשיר הקודם וגם עכשיו אתה מטיב להסביר ומדייק