מכתבים פרומים

עליזה יקרה,
שירך נוגע בלב בעדינות של מכתב ישן שנשלף ממגירה נשכחת. יש בו קסם נוסטלגי של נייר מצהיב, ריח פרדסים ואהבה תמימה, ובעיקר התחושה שהזמן אמנם מכסה את הזיכרונות  אבל אינו מצליח למחוק אותם.

אהבתי במיוחד את הרעיון של „פרמתי מכתבים אגודים בסרט אדום” , כאילו פתיחת המכתבים היא פתיחת דלת לעולם שהיה, לרגעים אינטימיים ולרגשות שהמתינו שנים שמישהו יגלה אותם מחדש.
שיר קצר, עדין ומלא געגוע, שמוכיח שלפעמים דווקא פיסת נייר קרועה יודעת לספר סיפור שלם. 

יום טוב ושקט

שמוליק

מילים מדברות, מספרות על רגש גואה, אהבה תמימה ומתוקה. רגע של נוסטלגיה .

מאלף: נייר עתיק העיר את העבר, המשיך לספר את סיפורו. תודה רבה לך עליזה היקרה, יום טוב ומבשר.

.

השיר השני, שהוא ההסבר לשיר הראשי - 

הו. 

השיר הראשי נושא ניחוחות - כמו נפתחה 

תיבת נגינה מבושמת, חיה, פועמת.

תודה רבה על חוויית הקריאה, עליזה. 

רבקה

---

נ"ב: העליתי סיפור קצר במדור סיפורים. 

תודה מראש על קריאה + תגובה, עליזה. 

רבקה

---

המילים שלך מצליחות להחיות את העבר ברגע.
פשוט יפהפה. הצלחת לגעת בלב עם הסיפור של הנייר הזה
יומחבק

הזכרון של הריח הוא אחד הזכרונות רבי העוצמה שיש לאדם.