///

סוף ידוע מראש גם כן.

החזרתיות הזו, העירוב בין הגופים: מגוף ראשון (אתה) מימי, מאכלי. לגוף שלישי רבים-מאכליהם, בגדיהם. 

כולנו מתים בסוף. 

ובתווך-צפונות לב, חרדות, אהבות. החיים. 

כל כך הרבה משותף בעצם...

מכלול כאבינו

נוגע ותחושתי

תודה

.

כך נגזר על הדובר הלירי, עליך, עלינו, עליכם -

עליהם, על מתי הדובר. 

במצב הנוכחי אצלנו, במדינה, כך נגזר על  כ-ו-ל-נ-ו.

גם על המתים.  

מצמרר. 

תודה רבה, א. שמואל. 

רבקה

---

מודה לתגובות.

היה ומישהו נפגע ממני, עתה, בעבר או באשר 

הריני מתנצל מראש.

בכל מקרה,

היה לי כייף פה, באמת.

יש לנו אתגר עכשיו. לאתגר את חבר השופטים...