הָאֶפְשָׁרוּת הַגְּנוּזָה

בֵּין מִלָּה לִשְׁתִיקָה נוֹלָד סוֹד,

וּבֵין הַשּׁוּרוֹת נִפְתָּח עוֹלָם.

מַה שֶּׁלֹּא נִכְתַּב עוֹדֶנּוּ עוֹד,

כְּמוֹ כּוֹכָב שֶׁבַּחֹשֶׁךְ נִגְלָה,

וְשִׁירַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁטֶּרֶם נִתְגַּלְּתָה.

אביה יקרה,

שיר עדין, מעמיק ומלא חוכמה. אהבתי את הבחירה להעניק מקום דווקא למה שלא נאמר ולא נכתב, לאפשרויות הגנוזות המתקיימות במרחב שבין המילים, במסתורי הנפש ובקסמי השתיקה. יש בשירך הד יפה להשראתה של שימבורסקה, אך גם קול אישי המאיר את יופיו של הנסתר ואת החופש הטמון במה שנותר פתוח לפרשנות. בעיניי, השורה „מָה שֶׁלֹּא נִכְתַּב – הוּא חָפְשִׁי מִמִּגְבָּלָה” היא לבו הפילוסופי של השיר. שהרי לעיתים דווקא מה שאיננו מעזים להגדיר, הוא שמרחיב את גבולות הדמיון ומעניק לנפש אלף מנגינות. נהניתי מאוד לקרוא.

יום שני מבורך

שמוליק

מעדיפה את הדברים שלא נותנים להם ביטוי, יפה ומרגש: בעולם של מילים, המבקש כותרות, את בוחרת במה שאינו נאמת ואת מעדיפה דברים רבים כל כך שלא ציינת. ההעדפה השקטה, הנפלאה, הגנוזה ממלאת את הרקע באלפי מנגינות. תודה רבה לך אביה יקרה, הדברים שלא נותנים להם ביטוי זה רגשות מסוימים, דברים שהחברה לא מעודדת, צניעות ועוד היד נטויה. יום מואר.

אביה אהובה

לעיתים אין המילים יכולות לבטא את

מה שהלב רוצה להביע אז-עדיפה השתיקה

היא אומרת את הכל

שיר קסום שוררת 

יום נעים

ממני מרים

יפה ומעודנך ההתייחסות שלך לשקט שבין המילים, לאותם ניואנסים סמויים האומרים הרבה כל כך גם מבלי להיאמר בקול. 

אביה יקרה

***********

כוחה של שתיקה 

שווה מאלף מילים.

ואת בוחרת במה שלא נאמר,

בסוד הגנווז הנשמר בך.

לערב נעים

עליזה.

"אֲנִי בּוֹחֶרֶת בְּמָה שֶׁאֵינוֹ נֶאֱמָר.

בַּצְּלָלִים הַדַּקִּים, בַּפִּנּוֹת הַנִּסְתָּרוֹת,"

משפט יפה, מעורר  ומאורר.

יום נעים וטוב,

.

הבית האחרון, אביה. 

תודה רבה-גדולה על חוויית הקריאה! <לב>

רבקה

---