היא מנשיבה בו רוח

הִיא מִנְּשִׁיבָה בּוֹ רוּחוֹת שֶׁל אַהֲבָה

אֶת כֻּלָּן אוֹגֶדֶת בְּכַפּוֹת יָדֶיהָ

גַּם יַמָּה, גַּם קֵדְמָה

וְסוֹחֶטֶת מִמְּרוֹמֵי צוּק חַיֶּיהָּ

עַד חֲלָבָהּ שֶׁל זְאֵבַת רוֹמָא

יִטֹּף תַּחְתֶּיהָ

וְחַרְצִיּוֹת אוֹפֶלְיָה יָפוּצוּ לְכָל עֵבֶר

עַד וֶזוּב יְחַרְחֵר בִּמְחוֹל הַלַּבָּה

וְלוּצִיפֶר יָבִיא אוֹר שַׁחַר.

עַל עֶשְׂרִים שָׁנִים שֶׁהָיוּ לוֹ

וְנָמוֹגוּ לָהּ אֶל הָאֹפֶל

כְּמוֹ בָּלְעָה אוֹתָן הָאֲדָמָה הַהִיא

וְהָיְתָה פַּנְגֵיאָה.

וְעַכְשָׁו הִיא מִנְּשִׁיבָה בּוֹ רוּחוֹת שֶׁל אַהֲבָה

עַד יֵרָפֵא.