לְחַיֵּי הַסְּפִינוֹת שֶׁבַּדֶּרֶךְ- לבמת הדיון של גלי🌹🌹🌹

המטאפורה של הספינה שיוצאת מהנמל הבטוח אל המרחבים והסערות נוגעת ישר בלב.
השורות שלך על האומץ להעז, על הלבבות שלא אומרים נואש ועל התקווה לחוף חדש ממלאות בכוח ובתקווה גדולה.
תודה על המילים המרגשות והציור המשקף אותן בצורה כה מושלמת! ⛵
שבטובה ומיטיבה

אביה יקרה,

תודה רבה  על המילים החמות, על הקריאה הרגישה ועל החיבור הנפלא שיצרת בין הספינה, מסע החיים והתקווה שאינה כבה גם מול הסערות. ריגש אותי לדעת שהשיר והציור הצליחו לגעת בליבך ולהעביר את המסר שביקשתי להביע , של אומץ להפליג אל הלא נודע, של אמונה בחלומות ושל תקווה לחופים חדשים. תודה לך על שאת תמיד יודעת לראות את הלב שמאחורי המילים ולהעניק להן רוח נוספת של משמעות.

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

אתה מדמה את החיים לים גדול לעתים שקט ולפעמים סוער ומסוכן. אך אלה המוכנים לצאת אל הים לעמוד בכל הקשיים ואינם אומרים נואש - הם אלה החיים את החיים במלואם. יפה ממש כתבת. 

גלי יקרה, תודה על הקריאה הרגישה . היטבת לגעת בלב השיר, החיים הם אכן ים גדול, והאומץ האמיתי הוא להמשיך להפליג גם כשהגלים סוערים, להאמין בחלומות ולא לאבד תקווה. לחיי כל הלבבות שממשיכים להעז, לאהוב ולחפש חופים חדשים, גם אחרי סערות הדרך. 

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

תודה על שיר נפלא הספינה שבלב ששטה לה כל החיים והיא שמה תמיד 

דינה יקרה,

תודה רבה על המילים החמות!  הספינה שבלב ממשיכה להפליג כל חיינו, נושאת איתה חלומות, זיכרונות ותקוות, וגם כשהים סוער, היא מזכירה לנו שאסור להפסיק להאמין ולחפש את החוף הבא.

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

יפה ומרגש: הנמל הוא לא תכלית המסע אלא התקווה להגיע לחוף חדש גם כאשר יש מהמורות במסע. כך גם האדם. תודה רבה לך שמוליק יקר, שבת טובה.

דני יקר, תודה תגובתך ועל ההבנה העמוקה של המסר שאותו ביקשתי להעביר. הרי לא פעם דווקא המהמורות והסערות שבדרך מלמדות אותנו להעריך את המסע, להעז לחלום ולהמשיך להאמין בחופים חדשים שממתינים לנו.

שבת טובה ומבורכת, מלאה בשלווה, תקווה ואור! 

שמוליק

השיר שלך בהחלט מתבונן יפה במתח בין "אי עשייה" לבין "עשייה".

אריק היקר,

תודה על הקריאה הרגישה ועל התובנה היפה. אכן, השיר עוסק במתח שבין ההישארות בנמל הבטוח לבין האומץ להפליג אל הלא נודע. בעיניי, כל עוד הלב חולם, המסע עודנו נמשך. שמח שהשיר עורר בך מחשבה. 

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

צביקה היקר,

 אכן, התקווה לשוב לנמל הבית היא המצפן שמכוון אותנו גם כשהים סוער והדרך ארוכה. 

שבוע טוב ושקט

שמוליק

למסע אל חופים רחוקים

להתמודדות עם סערות

עד ההגעה לחוף מבטחים.

שיר המדבר על תקווה

על לבבות שלא

אומרים נואש

עד להצלחה הנדרשת.

לשבוע אור

עליזה.

עליזה יקרה,

תודה על תגובתך המרגשת. אכן, הספינות נועדו להפליג, להתמודד עם הסערות ולא להפסיק לקוות לחוף מבטחים. כי כל עוד התקווה בלב, המסע נמשך.

שבוע נפלא ומלא אור גם לך! 

שמוליק

צא לדרך אתה אומר, עדיף מלהיות תקוע באותו נמל ולפספס ארצות כה יפות (מטפוריות) 

ניר היקר,

בדיוק כך! לפעמים צריך אומץ להרים עוגן ולצאת לדרך, כי מי שנשאר בנמל לעולם לא יגלה אילו חופים נפלאים מחכים לו מעבר לאופק. תודה על התגובה היפה! 

שבוע טוב ושקט

שמוליק

הרוח היא המניעה את הספינה, יש משפט דומה לזה של ביאליק אני חושב. בכל מקרה, לתקוע את הספינה של חיינו באיזה נמל זה הרבה יותר קל, אבל גם משעמם. כדאי להתניע ולשוט רחוק רחוק על אף הקשיים כי בסופו של דבר זו מהות החיים