שאלה לדיון - לא לקינטור, לא להסערת האתר

אריק: אתה אכן מגיב לכל אחד גם אם לא מגיב. זה יפה וטוב שכך אתה נוהג. אני בעד גישה זאת.  זה תעסוקה, יכול להיות מקור להשראה, ללמידה ועוד. גם אני קורא סיפורים למרות שאינני כותב סיפורים. תודה רבה לך אריק, ערב טוב ושבוע טוב.

אני אוהב לקרוא ולהגיב.

עקרונית אני מסכימה אתך ותכף אחווה את דעתי.

אך ככל הידוע לי, אלה הם הלכות האינטרנט.

אני אישית לא נכנסת בכלל לפייסבוק (למרות שיש לי דף שם), וממעטת להיכנס לאינסטגרם שגם "דף" כזה קיים ברשותי, ויש לי יחסית די הרבה עוקבים.

אבל-בשלב מסוים ייעצו לי לפתוח "דף/מנוי" (או איך שזה נקרא) באינסטגרם משום שיש לי הוצאה לאור; ונדמה לי שאני שם כארבע שנים.

שירן-מומחית לתחום זה, היא שמעניקה לי ייעוץ ומסייעת לי להכניס תמונות וסרטונים באופן טכני, (משום שאני מאוד לא טכנולוגית, וגם לא כל כך מעניין אותי ללמוד את התחום). 

כבר בשיחותיי הראשונות עמה, היא הסבירה לי שאם אני רוצה שיהיו לי "עוקבים" עלי לעשות "לייקים" לאחרים, אחרת לא יעשו לי "לייק" בתמורה ולא יעקבו אחריי.

כמובן שאני בוחרת למי לעשות, ובחרתי מן הסתם בעיקר אנשים שמתעסקים בכתיבה באיזשהו אופן. וכ"תלמידה" צייתנית כך עשיתי: מדי בוקר קמתי, עשיתי כמה וכמה לייקים וזהו.

ותתפלא לשמוע-התחלתי עם עשרה עוקבים שכללו כמה מחברותיי, ואת שלושת בניי. כיום יש לי כ-5000 עוקבים ואני מתמידה ב"החזרת" לייקים. לעתים כשאני לא מוצאת זמן לזה, יש ירידה במספר העוקבים שלי. כלומר: אנשים מבטלים את העוקב אחריי.

במקרה זה של האינסטגרם חשוב לי להיות שם, משום שזה משמעותי להוצאת הספרים שלי. ולראייה-לא אחת פונים אלי במטרה להוציא ספר, בעקבות פרסומים שלי. (אני לא מפרסמת דברים אישיים, רק בנוגע להוצאת הספרים או פה ושם שירים משלי). 

לסיכום:

ככה זה "עובד" באינטרנט בכלל ולא רק באתר שלנו.

"תן לי ואתן לך", מה לעשות. 

אני מסכימה אתך שזה מיותר. וכאן באתר - מאז ומתמיד פנו אלי כותבים בתלונה שהיו להם רק 2-3 תגובות וכן הלאה - והם נפגעו.

בתחילה ביקשתי מהם להתעלות מעל זה, וזה נראה היה לי טיפה קטנוני.

אבל אז ניסיתי להבין את הצד שלהם וביקשתי מהם הבהרה למה ומדוע זה כה חשוב.

ההסבר שלהם אלי היה - שהנה הם ישבו קראו, והקדישו זמן לנסח תגובה, ולכן יש להם ציפייה שיקדישו טיפה זמן גם ליצירה שלהם-שיקראו ויגיבו.

ואז הבנתי את הליבה של העניין: כותב/ת רוצה שיצירתו תגיעה אל הקורא, אלה הם יחסי הגומלין בין כותב לקורא.

גם סופר רוצה שהספר שלו יגיע לכמה שיותר קוראים, ולא רק כדי "להרוויח" כסף. משום שבעיקר בארץ, איש לא יהפוך לעשיר גם אם הוא/היא סופר/ת של רבי מכר. המטרה היא יותר לגעת בקורא, להגיע אליו, לזכות ביחסי הגומלין האלה המעניקים סיפוק רב. סיפוק אומנותי ויצירתי. 

בעיקר אם ביצירה יש איזשהו ערך מוסף כמו: איזו אמירה או מסר.

לי אישית לא משנה כלל, אם מגיבים לשיר שלי או לא, אני בכל מקרה כותבת וכל הזמן.

הנה אתה יכול לראות במו עיניך, שבשירים שלי אין תגובות מאשר לאחרים. לכל שיר שלי 5-6 תגובות לערך, וזה בסדר גמור מבחינתי. (אולי אפילו ההיפך הוא הנכון - אחרת הייתי מרגישה שלא בנוח להכניס יצירות משלי, פה באתר).

ואני כמוך לא "מתחשבנת" וגם מגיבה לכל אחת ואחד. לא מתוך חובה, איש לא דרש זאת ממני, אלא מתוך הנאה שלי, מתוך אהבת המילים. ("דרך המילים", לא בכדי בחרתי בשם הזה, זו דרכי בחיים מאז ילדותי).

בכל אופן, תודה לך שהעלית את הנושא ועל אף שהסברתי את הפן הזה, אני כן מקווה שלא תהיה התחשבנות ונתעלה מעל זה.

בעיני, לקרוא יצירות של אחרים - מפרה לא מעט. לפעמים מקבלים השראה, הרהור הנוגע לחיים שלנו, שיקוף כלשהו - וזו תחושה נעימה ביותר. 

רווח נקי שלנו. 

שיהיה שבוע טוב ומבורך,

גלי 

אני יודע היטב שזו דרכו של עולם, לא רק אינטרנט.

אני כבר מזמן מעדיף לא להתעסק עם רשתות חברתיות, פרט לכאן שהחלטתי כן לכתוב. כי בכל הרשתות החברתיות מתעסקים בשיט הזה - תעשה לי לייק ורק אז אעשה לך 

לא התייאשתי מהרשתות חברתיות, למה שאתייאש?

אני פעיל בלפחות חמש רשתות כאלה, בחלק אני "פופלרי" בחלק משתמש זניח - לי חושב שיביטו ויקראו - ועל אף "זניחותי" עדיין אני יכול "להתגאות" בכמויות הקלקה ואף צפיות מרשימה.

אריק יקר,

אני מאוד מזדהה עם דבריך ומעריך את הגישה התרבותית והאנושית שאתה מציג. בעיניי, יצירה אמנותית אינה אמורה להיות חלק ממערכת של חשבונאות, שבה כל תגובה מחייבת תגובה נגדית וכל קריאה הופכת לחוב שצריך לפרוע. אנחנו כאן בראש ובראשונה בזכות האהבה למילה הכתובה, לשירה, לסיפור ולמפגש האנושי שנוצר באמצעותם. תגובה אמיתית אינה תשלום גומלין, אלא ביטוי להתעניינות, להתרגשות ולרצון לקיים שיחה סביב היצירה. אני מאמין שכאשר אנחנו קוראים ומגיבים גם למי שאינו מגיב לנו, אנחנו תורמים ליצירת קהילה ספרותית חמה, פתוחה ומפרגנת יותר. לפעמים מילה טובה יכולה להעניק ליוצר תחושה שמישהו באמת קרא אותו, הקשיב לו ונגע בעולמו. דווקא באתר של יוצרים, שבו כל אחד חושף משהו מעולמו הפנימי, חשוב שנדע לצאת מההתחשבנות ולהרבות בסקרנות, בנדיבות ובאהבת אדם. תודה שהעלית את הנושא ברגישות, בלי לקנטר ובלי לעורר סערה, אלא מתוך רצון כן לשפר את האווירה באתר. הלוואי שדבריך יעוררו מחשבה ויעודדו יותר קריאה, יותר תגובות ויותר מפגשים אמיתיים בין יוצרים.

שבוע טוב ומבורך!

שמוליק

וכפי הנראה זה טבע האדם. חבל זה מטופש. אבל כך זה עובד גם ברשתות החברתיות