אהבה אבודה

צביקה היקר,
שיר עדין, נוגע ללב ומלא במלנכוליה שקטה. דימוי היונה הצחורה, הפורשת כנף לרגע ונעלמת אל מרחבי הרקיע, מבטא להפליא את שבריריותה של התקווה ואת הכאב שבאהבה שאולי כבר אינה מחכה מעבר לחלון. יש בשיר פער מרגש בין הציפייה למסר נסתר, לרמז או לחלום, לבין ההבנה המפוכחת שלא כל משק כנפיים נושא עמו בשורה של אהבה. והסיום, בברכת השבת התמימה לכאורה, מותיר דווקא את טעם הגעגוע ואת השתיקה שבין המילים. יפה בעיניי האופן שבו אתה מעניק לברכת שלום פשוטה עומק רגשי שלם. שיר מינימליסטי, אך בעל הד עמוק בלב.

יום טוב ושקט

שמוליק

מכתב אל יקרה רחוקה, לקראת כניסת השבת. במכתבך אתה מנסה לתמצת מה השתנה פה במדינה, אולי מאז השבעה באוקטובר. אכן, כבר לא מדברים על השלום. יונת השלום יכולה לנוח לעת עתה.  

תודה על שיר יפה 

שהרי אותה יונה היא יונתו של נח, טסה, חזרה ונעלמה לה שוב.

ובכל זאת היונה הביאה שלום בדמות "שבת שלום".

המילים שלך יוצרות הרהור לכאן ולכאן...

בברכת ימים טובים