הנכות שלי

הנכות שלי

את תהילה של ש"י עגנון אהבתי מכל

היא הזכירה לי את עצמי -

מקמצת במילים.

אלא שאני הוספתי תוספת קטנה משלי - סומק על הלחיים

צריך או לא צריך?

מעולם לא הייתי המלט, כך שלרגע לא עלתה בי זו השאלה.

הייתי פרח על הקיר

עלה נידף

אילמת

על אף שהוריי מספרים שאת המילים הראשונות

אמרתי טרם מלאה לי שנה.

ביישנות אינה בחירה

היא נחתה עלי, הארורה, ולא הרפתה

למרות שעם השנים למדתי להדוף אותה.

אומרים שסומא מפתח את חוש השמיעה

או נכה ברגליו מחזק את ידיו ויש בהן עוצמה

כך אני מאז היותי ילדה

תמיד עט בידי, מחברת קטנה

ומילה כתובה.

הייתי פרח על הקיר

עלה נידף

אילמת.