שירים

שִׂמְלָה פִּרְחוֹנִית בָּרוּחַ

שִׂמְלָה פִּרְחוֹנִית בָּרוּחַ
 

בְּשִׂמְלָה פִּרְחוֹנִית אֲנִי יוֹשֶׁבֶת עַל הַחוֹף,

מַשְׁקִיפָה אֶל מֶרְחַבְיָה שֶׁל יָם בְּשֵׁפֶל.

הַגַּלִּים, בַּהֲנָאָה וּבְעֶרְגָה מְתוּקָה,

מְלַטְּפִים אֶת הַחוֹל בְּמִשְׁגָּל עָנֹג, אִטִּי.
 

וַאֲנִי רַק דִּמְיַנְתִּי אֶת הָעֵת שֶׁצָּלַלְתִּי –

עָמֹק אֶל תּוֹךְ עֵינֶיךָ.

הֶעֱבַרְתִּי אֶצְבְּעוֹתַי בִּשְׂעָרְךָ הַמֻּכְסָף,

שֶׁהִלְבִּין כְּקֶצֶף הַגַּלִּים הַנִּשְׁבָּרִים.
 

שָׁעוֹת יָשַׁבְנוּ כָּךְ, חֲבוּקִים מוּל הָאֹפֶק,

כְּשֶׁהִמְטַרְתִּי עָלֶיךָ עֲנָנִים שֶׁל רֶגֶשׁ.

יְדַעְתִּיךָ וְיָדַעְתָּ אוֹתִי, לְאֹרֶךְ וּלְרֹחַב,

וְטָמַנְתִּי אֶת כָּל סוֹדוֹתַי בְּאָזְנְךָ – הַכְּרוּיָה אַךְ וְרַק עֲבוּרִי.
 

הָיִיתָ לִי כְּווּלְקָן מִתְפָּרֵץ,

הָיִיתִי לְךָ כְּאֵשׁ אֲבוּקָה,

וּבְחוּטֵי חֶסֶד דַּקִּים נִסִּיתִי אָז, בַּחֲשָׁאִי,

לִתְפֹּר אֶת הַקְּרָעִים שֶׁנִּפְעֲרוּ בָּנוּ.
 

עַתָּה, כְּשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי אֶל מוּל הַמַּיִם, הֵבַנְתִּי:

חוֹל וְיָם הֵם לִפְעָמִים רַק גַּעֲגוּעִים,

הַמִּתְנַפְּצִים אֵלֶיךָ.

~

עַל חוֹף הַיָּם אֵשֵׁב, וּשְׂמְלָתִי עֲטוּרַת פְּרָחִים נָעָה בָּרוּחַ, וְעֵינַי צוֹפוֹת אֶל מִשְׁבְּרֵי מַיִם בְּעֵת שֵׁפֶל וּנְסִיגָה. וְהִנֵּה הַגַּלִּים, בְּחֵשֶׁק וּבְעֶרְגָּה עַזָּה, יִשְּׁקוּ לַחוֹל וְיִלְפְּתוּהוּ בְּדוֹדִים עַנֻּגִּים; וַאֲנִי, לִבִּי הוֹלֵךְ אֶל יְמֵי קֶדֶם, אֶל הָעֵת אֲשֶׁר צָלַלְתִּי בִּתְהוֹם עֵינֶיךָ, וְאֶצְבְּעוֹתַי שִׁלַּחְתִּי בִּקְוֻּצוֹת שְׂעָרְךָ, הַמַּלְבִּין וְהוֹלֵךְ כְּקֶצֶף הַיָּם הַנִּשָּׂא.

שָׁעוֹת רַבּוֹת יָשַׁבְנוּ כְּאֶחָד, חֲבוּקִים וּדְבוּקִים, וַאֲנִי הִמְטַרְתִּי עָלֶיךָ מִמְטְרֵי רֶגֶשׁ וַעֲנָנִים מְלֵאֵי הוֹד. יְדַעְתִּיךָ עַד נֶפֶשׁ וְאַתָּה יְדַעְתַּנִי, וְאֶת סוֹדוֹתַי הַכְּמוּסִים הִטְמַנְתִּי בְּאָזְנְךָ, הַכְּרוּיָה וּקְשׁוּבָה לְקוֹלִי לְבַדּוֹ. כְּמוֹ הַר גַּעַשׁ הָיִיתָ לִּי, כְּווּלְקָן הַמַּרְעִישׁ אֶרֶץ, וַאֲנִי הָיִיתִי לְךָ כְּאֵשׁ אֲבוּקָה, לַהֶבֶת יָהּ הַבּוֹעֶרֶת וְאֵינֶנָּהּ דּוֹעֶכֶת. וּבְחוּטֵי חֶסֶד וְרַחֲמִים נִסִּיתִי לִקְשֹׁר וְלִתְפֹּר אֶת הַקְּרָעִים וְאֶת הַנְּקָבִים אֲשֶׁר נִפְעֲרוּ בֵּינֵינוּ.

וָאֱקִיץ, וְהִנֵּה חֲלוֹם. וּבִפְקֹחַ עֵינַי אֶל מוּל הַמַּיִם הָרַבִּים, יָדַעְתִּי וְהֵבַנְתִּי כִּי הַחוֹל הַזֶּה וְהַיָּם הַגָּדוֹל, אֵינָם כִּי אִם נַהֲרוֹת הַגַּעְגוּעִים הַשּׁוֹטְפִים וּמִתְנַפְּצִים אֵלֶיךָ, סָבִיב סָבִיב, וְאֵין לָהֶם מָנוֹחַ.
~

~

תגובות

שמואל כהן / שירך נוגע ללב ביופיו, ברגישותו ובגעגוע העמוק המפעפע בין שורותיו. הים🌹🌹🌹 / 19/10/2026 10:16
דינה קגן / שיר יפה תודה / 19/10/2026 10:26