להיות בן שמונים ( ברור שלא אני ...)

אתה מתקרב לגיל 80 ויש לך שאלות על בני ה-80... תודה רבה לך אודי היקר, ערב טוב. 

אודי היקר,

שיר קצר שיש בו הרבה יותר ממה שנראה במבט ראשון. בהומור דק, באירוניה ובמעט עצב אתה נוגע בשאלות הגדולות של הגיל, הזמן והעתיד. השורה האחרונה, „לֹא לִשְׁכֹּחַ לִסְגֹּר אֶת הַדֶּלֶת”, היא פואנטה נהדרת, שמשאירה חיוך קטן לצד מחשבה עמוקה. והרי כל עוד יש לנו חלומות, חברים וקפה  העתיד עוד לא אמר את מילתו האחרונה! 

ערב טוב ושקט

שמוליק

פתחת בשאלה כואבת על העוגן של בן שמונים, אבל התשובה שנתת בסוף היא פשוט יפהפייה ומעוררת השראה – היצירה והמילים הן העוגן האמיתי שלך. כל עוד יש שירים לכתוב, העתיד מלא ביצירה וברוח. כתיבה מרגשת, חכמה ונוגעת עמוק.
ערב מחבק