סיפורים

האומנות - פרק א

אהלן! זה הסיפור הראשון שלי אז תתנו תגובות הארות והערות, אשמח לשפר את כתיבתי.
 
"נו רוני, אתה בא?! אין לי את כל היום!", " מה קרה אפשר לחשוב שאתה מחכה חצי שעה כולה כמה דקות!" ענה רוני.
המשכתי ללכת לכיוון אולם הספרוט ביחד עם רוני ואמרתי "רוני זה לא העניין, העניין הוא שאנחנו תמיד מאחרים לספורט כי אתה מנסה ללקק למורה לאומנות" "נו באמת, אתה יודע טוב מאוד שאין לי כוחות ולכן יותר קשה לי בשיעור אומנות" ענה רוני וקיטר. "אתה יודע שהוא מתחשב בזה רוני אתה לא היחיד בכיתה בלי כוחות, למעשה הרוב הם בלי כוחות רק אני ויוסי עם כוחות בכיתה אבל אתם בכל זאת צריכים לדעת לרקוח שיקויים"  "אב..." התחיל רוני לענות אך עצרתי אותו מלהמשיך והפסקתי את הדיון המציק.
למחרת בשיעור תולדות האומנות הגעתי מוכן ומזומן למצגת שלי הרי כל ילד בעל כוחות להפעיל את האומנות חייב לעשות מצגת על כל מה שלמד והבין וכך להראות למנהל שהוא יכול להשאיר אצלו את כוחותיו כלומר אם הוא נכשל כוחותיו נלקחים ממנו, בעיקרון כל ילד נולד עם כוחות כאלו אך במהלך השנים לרוב הילדים נלקחים הכוחות מפני שלא הבינו מטרת האומנות ולקחיה.בשיכבתנו (שכבת י'- בעלת 7 כיתות) נישארו רק 5 ילדים בעל יכולת להפעיל את האומנות שהם:
אני - כוח קיים 37000 רובדים
        כוח פוטנציאלי עתידי 300000 רובדים
יוסי - כוח קיים 277000 יגדים
        כוח פוטנציאלי עתידי 280000 יגדים
עמי - כוח קיים 29037 רובדים
        כוח פוטנציאלי 300000 רובדים
אלי - שווה כוח לי
יוני - כוח קיים 230000 יגדים
        כוח פוטנציאלי280000 יגדים
 
יש כמה רמות לכוחות וכאשר מגיעים לכוח הפוטנציאלי של אותה רמה עולים רמה-
רמה 1 - הרוב נולדים איתה והיא אנדים
רמה 2 - אני ואלי נולדנו איתה והיא שורים
רמה 3 - אדם אחד בעולם כולו נולד איתה והוא מרלין והיא עכים
רמה 4 - אף אחד לא נולד איתה עדיין... והיא יגדים שהיא מאפיינת את  
              רמת הגיל שלי
רמה 5 - רובדים, לגיל שלי זה נחשב מאוד עוצמתי.ומצב שבו ישנם
             שלושה ילדים בגילנו בעל כוח כזה זה תופעה שלא ניראתה
             מעולם.
רמה 6 - אורבים , לא רע.
רמה 7 - יוגנים , טוב.
רמה 8 - אורנים , יותר חזק מיוגנים.
רמה 9 - יובלים ,חזק.
רמה 10 - יעלכים , יפה מאוד, חזק מאוד.
רמה 11 - שוקסים , מעולה!! חזק במיוחד.
רמה 12 - הגבוהה ביותר שנראתה עד היום (מרלין ועוד מעט מאוד
               אנשים) כל האומנים שהגיעו לרמה זאת לא חיים כיום,
               והרמה היא רשפים.לא ידוע איזו רמה ובאיזו עוצמה ואילו
               אומניות חדשות קיימות מעבר לרמה זו,
               מי שמגיע לרמה זו נחשב אגדה.
 
בקיצור אני עברתי את המצגת, בעצם היחידי שלא עבר מהשכיבה
במפתיע היה עמי.
עברו הימים, התחזקתי, והוספתי על לימודי עם הזמן הפכתי החזק בשיכבה וגם הייתי יותר חזק מכמה ילדים משיכבה יא'.
דו קרב עם ילדים מהשיכבה התחיל לשעמם וכבר לא הייתה לי בעיה לנצח את אלי שהיה שווה כוחות לי עד לא מזמן, התחלתי לזמן לדו קרב ילדים מ יא', דבר שסיפק אותי יותר וריצה אותי.
הכוח שלי בשלב הזה הגיע ל 190000 אורבים מתוך 320000 פוטנציאלים.
בקצב ההתקדמות שלי המדהים והלא טיבעי אנשים החלו לפחד ממני, לדאוג לי וההורים ניסו להאט את קצב צמיחתי (לא היה לי איכפת כי לא התאמצתי בכלל באימוניי, וזילזלתי ובכל זאת הייתה לי את העלייה הזאת, לכן ככל שגברו נסיונותיהם אנ הגברתי את מאמצי ועליתי בקצב מהיר ממקודם) , המנהל דאג ופחד גם יחד חשב שאולי כוחות האומונת האפלה מנחים אותי (הם לא), ולכן שמר עלי מקרוב ובחן כל כמה חודשים כדי לבדוק שאני לא שוכח את מהות האומנות.
אני אף פעם לא שמעתי על אומן רשע אך אמרו לי שהיו ,יהיו ויש אומנים רשעים.
הגעתי לכיתה יא' כבר ניצחתי כל אחד בבית הספר כולל סגל המורים האומנים, חוץ מהמנהל שהיה בעל כוח של 13000 שוקסים מתוך 500000 פוטנציאלים, הוא היה חזק מאוד, הכי חזק שראיתי באותו זמן כשאני הייתי בכוח של 9000 יעלכים מתוך 430000 פוטנציאלים.
לאחר חורף קשה של תקיפות מצד הנורקים המזרחיים אלה אוייביינו
מאז 4300 שנים, הם מנסים לגנוב את סודות האומנות מהמועצה לאכיפת אומנות שחורה, שהיא בעצם הממשלה שלנו.
בעקבות המלחמה עקב חוסר כוחות אומנים רצו לגייס אותי ליחדית הפמ"א (פלוגת מחץ אומנים, הפלוגה המובחרת ביותר בצבא הקיסרות),אך המנהל טען שאינני מוכן מבחינת גיל (שילד בן 16.5 יתגייס לצבא) הוא אמר "נכון שיש לו עוצמה גדולה מאוד אך אין זה אומר שהוא מוכן למלחמה." קבע המהל, לקחתי את דבריו ברצינות היה שם יותר ממה שהוא התכוון לומר הרי אומן מוכן למלחמה רק כאשר הוא שולט באומנות מרמת יוגנים ומעלה ולכן אני שולט באומונת, הסקתי מכך שאין ספק שהמנהל נקשר אלי בתקופת הקרבות שעשינו מפני שלא היה מישהו אחר שיאמן אותי כי רק הכוח שלו עלה על שלי.
החלטתי שאני יודע מספיק שאני חזק מספיק לעולם הרחב, היו לי מחשבות על בריחה מבית הספר ולהתחיל לנדוד.
אני חושב שהמנהל לא ינסה לעצור אותי ואם כן אני אתן לו חתיכת קרב שהוא לא ישכח או שאני לא יהיה מסוגל אפילו להתקיף?! חרף רגשות חמלה ואהדה למנהל? חשבתי : " לא נדע עד שלא ננסה", החלטתי לא לברוח החלטתי להתחזק כמה שיותר לפני המסע.
בשלב הזה, בסוף יב' בקבלת תעודת האומן שלי הייתי בכוח של 120 יעלכים!! דבר שלא נעשה מעולם!!! קיבלתי הצעות לעבודות שונות, הצעת מהצבא, הצעות מאוניברסיטאות (עצם הרעיון להיות עם אנשים ברמתי קרץ לי), אך החלטתי לדחות את כולם על הסף, ולהתחיל לנדוד הרי תמיד אוכל למצוא עבודה אחרי שהגשים את מטרתי להגיע לרמת רשפ!
 
 
המשך בפרק הבא

תגובות