חזרה ליצירות
סיפורים

הבחירות לאגודה

צחי לה מוסקטר | (19/01/2007 04:41) | 97 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
כולנו היינו מאחורי החומה מחכים שחסן סלאמה יצא מהמסעדה.
בוצר הגיע רק לפני שבוע לנורבגיה, הוא השתתף ב"אביב נעורים" ואז נסע לפה.
גדי שירת בימ"מ לפני שגויס למוסד, הוא רצה בכלל להשתחרר ולהתחתן אבל מינכן גרם לו להבין שחייבים לעשות משהו נגדם.
אני בכלל הייתי אמור להחליף את פרופסור אלגזי בחוג להיסטוריה, אבל מינכן הרס הכל, מינכן שינה את כולנו, מינכן היה שם תמיד.
 
 
המקום: נורבגיה
 
הזמן: 1973
 
מזג האוויר: קר
 
 
בעודי שקוע בחלום על רצח הספורטאים העיר אותי צלצול הטלפון, על הקו היה נחצ'ה המפעיל מהמוסד: "הלו גוטה, שומע יש לי משימה חדשה בשבילך, חסן סלאמה אותר הוא נמצא עכשיו בנורבגיה, הוא יגיע מחר לארוחה במסעדה מפוארת במרכז העיר, אתה יודע מה לעשות".
 
אכן ידעתי מה אני צריך לעשות, אבל אחרי שלושה חיסולים כבר התחילו לעלות אצלי שאלות.
אותי חינכו במוסד לא לשאול שאלות אבל כל האנשים שחיסלתי לא ניראו לי כאלה רעים, הם כולם היו מאד שקטים, רגועים, לא אלימים.
היה לי קשה לירות בהם.
 
 
המקום: נורבגיה
 
הזמן: 1973
 
מזג האוויר: קר
 
 
הגענו כל הצוות לנקודת המפגש, כחמש מאות מטר מהמסעדה של סלאמה.
סלאמה כבר היה במסעדה, מרחוק ראינו את כל הפמליה שלו התכנון היה שכשהוא יצא נירה בו עם רובה צלפים ונברח לתוך השוק של אוסלו.
 
הזמן עבר, השעות נקפו, ואנחנו חיכינו.
עשינו משמרות של תצפית על המסעדה, וכך אחד תיצפת והשניים האחרים נחו, ואז תוך כדי שאני מדבר עם בוצר מתברר שהוא היה היריב שלי בבחירות לראשות אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב ב-1969.
אלה היו בחירות מלוכלכות, מה לא היה שם, המטה שלי חשף שבוצר לא שילם מחיר מלא על הבורקס בקפיטריה, המטה של בוצר מצידו טען שאני קיבלתי ארוחות חינם במרכז ההסעדה, כל אוניברסיטת תל אביב גויסה לבחירות האלה, ככה למש פרופסור עדי אלגזי הופיע בקמפיין החוצות של בוצר, ההופעה הזו היטתה את הכף לטובת בוצר אף סטודנט לא רצה להתעסק עם המרצים ובטח לא עם אלגזי שהיה ידוע בדעותיו השמאלניות הרדיקליות.
אבל למרות זאת ניצחתי בבחירות ועם לא הערעור של בוצר הייתי גם מכהן כישב ראש אגודת הסטודנטים.
בוצר טען בערעור שבפקולטה למדעי החיים התגלו קולות מזוייפים אני מצידי טענתי שבוצר זייף קולות של סטודנטים מתים.
בסוף הוא ניצח.
 
אני שנאתי מאז את בוצר, נשבעתי לנקום.
 
אבל זה לא היה הזמן המתאים, היינו חייבים לפעול ביחד, ובכל זאת תהיתי מה יהיה ששמאלני קיצוני כמו בוצר יצטרך ללחוץ על ההדק אני שנאתי גם את בוצר וגם את אלגזי תמיד שאלתי את עצמי איך בוצר שהיה בצבא בסיירת מט"כל היה מסוגל לגייס לקמפיין שלו משתמט כמו אלגזי.
 
כששאלתי אותו את זה באוסלו הוא רק אמר:
 
"תשמע הניצחון הוא מעל הכל" 
 
"תגיד, לבילעין נסעת איתו?"
 
 
"תגיד לי אתה מוכן להפסיק עם השאלות האלה, איפה אתה חושב שאתה נמצא בסרט של ספילברג?"

תגובות

חזרה ליצירות