בין הערביים

מחשבות מפליגות למרחבים
כסירה אל קו אופק רחוק
מתנדנדת בין אכזבות
ותקוות שהתפוגגו והתנפצו כמו בועות.

היד מושטת לגעת בשמש הטובלת בים
בנגיעות אחרונות של ליהיות או לשקוע
ביום המשתכשך בין גלים מלוחים
ורגעים של צלילות קרירה.

ערב שולח אצבעות מכושפות
טומן בחובו ניצוצות מוארים
וציפייה נסערת לברבורי חלומות
שיפרשו כנפיים וישאו אותי אל חיק אהבה .