"אני אוהב אותך , את הכול בשבילי את יודעת את זה. נכון?"
"גם אני אוהבת אותך אתה הירח שמאיר את הלילות החשוכים שלי."
"לעולם לא יהיו לך לילות חשוכים שאני נמצא לידך"
הוא מעביר את ידיי המנתח המעודנות שלו על מותניי העירומות תחת הסדין הלבן ואני נצמדת אליו בחוזקה מרגישה אייך אני רוצה בו שוב.
ואנחנו שוב , עוד סיבוב של סקס לאותו לילה.
ירח דבש באיים הקרביים , מרגישה מלכת העולם.
אני ויורי הרוסי המושלם שלי, אהבת חיי.
הכרנו בביה"ח. יכולתי לדעת מהנשימה הראשונה שחלקנו באותו מסדרון ביחד עם עוד 20 נשימות שהוא האחד בשבילי.
המבט שלו ריסק אותי.
יכולתי להרגיש אייך ידיי רעדו שהוא הגה בפיו את השם שלי, יכולתי להרגיש אייך דפיקות הלב שלי מחסירות שהוא שאל לשלומי, יכולתי להרגיש אייך רגליי מועדות שהוא שאל אם אנחנו רוצים לצאת ביחד מתי שהוא .
הוא ריסק את כל הבבואה שהייתה קיימת בחיי והכניס אותי לבועה אחרת בהיפנוזה אחת גדולה.
כמו עיוורת הושטתי יד לאהבה.
לבחור עם המבטא הכבד והרצון להעניק . הבחור שעשה ניסים ורחש לי כבוד יותר מכל שרלטן שפגשתי בחיי.
הוא היה שונה.
היה היחיד ואני יכולתי להרגיש עד כמה זה שם.
חי ונושם , כמו אישות משלו בעולם שלנו אך נפרד.
שנינו לבד ורק חוט אחד מקשר.
"אתה מאמין בגורל?"
"תלוי מי הגורל."
"יורי הגורל טיפשון"
"כן אם זה הוא זה כבר נשמע טוב "
"אתה אף פעם לא אהבת אותו נכון?"
"לא "אף פעם" יותר מדויק "תמיד" מה זה משנה אבל? את נשואה לו לא כך ?"
"כן אבל אני חושבת שאתה מפספס"
"מתוקה שלי? אני אף פעם לא מפספס ומי כמוך יודעת את זה?"
"עם מי את מדברת ?"
יורי ניגש אליי כרוך במגבת לבנה צחורה סביב מותניו הסקסיות ופלומות של שיער בהיר מכסות את בטנו התחתונה .
"עם יובל"
הוא שותק לוגם מכוס וודקה (מה הקטע של הרוסים וודקה על הבוקר כתחליף לנס קפה??? )ומחייך אליי.
מעולם לא העיר לי על הקשר שלי עם יובל למרות שידעתי שתמיד התנגד אליו.
הוא נושק למצחי ומתבטל לו בכיף במרפסת שמשקיפה לנוף מדהים ביופיו.
לפני שהספקתי לומר "היה מדהים " כבר מצאנו את עצמנו בדירה החדשה שאביו קנה לנו מתנת נישואים .
קיבלנו רק את הטעימה של הדירה החדשה שמחכה לנו בדרך לירח דבש , שהם נפרדנו מאיתנו בשדה התעופה והביאו לנו את צרור המפתחות החדש .
יכולתי לראות את מבטו של אבי (שיזכה לחיים ארוכים ) כבוי , מרגיש שאין ביכולתו לתת לי את אשר אביו של יורי נתן לנו.
ניגשת אליו מחבקת אותו ולוחשת – "שום דבר לא יכול להשתוות לאהבה שאתם שניכם מעניקים לי . אתה ואמא, לא דירה , לא מכונית חדשה , ולא טיסה לאיים הקרביים. רק האהבה שלכם שווה מיליונים ואת זה אבא של יורי לעולם לא יוכל להבין"
באמת הוא לא יכול היה להבין . עדות המזרח מאז ומתמיד היו אנשים חמים יותר מאנשיי אנטרקטיקה הרחוקה. כגון ולדימיר , אביו של יורי.
שמעולם חשב שהכסף זוהי דרכה של האהבה.
ויכולתי להרגיש את המתרחש אצל יורי. שהוא לא ידע דרך אחרת להפגין אהבה חוץ מהכסף שלו .
הוא הרגיש שזהו כוח בשבילו.
לקח לי זמן לשחרר ממנו את זה ולתת לו להבין שזה משהו שגם נגמר ואהבה לא .
הדירה מושלמת .
דירת 4 חדרים עם נוף לא פחות מדהים מזה של האיים הקרביים , מרוהטת ומושלמת, והמטבח (המקום הראשון שאישה ניגשת אליו) הכי מעוצב שראיתי בחיים שלי, מעולם לא חלמתי על דבר כזה.
והנה כל זה הגיע אליי.
כל זה??? שלי!!!
שלי בלבד.
זורקת את עצמי על המיטה הענקית. חלון ענק מזכוכית שמוצב מימיני משקיף לים סוער מאיר את החדר באור מלנכולי למדיי אך אני מרגישה את השלמות נוגעת בקצות אצבעותיי ואני לא יכולה להאמין שזה קורה לי.
נשואה לגבר שאני מאוהבת בו עד כלות נשמתי.
יש לי דירה מושלמת.
הפינוק מעל ומעבר.
הסקס משאיר רק מקום לדמיון ואני לא יכולה לדמיין את עצמי חיה בלעדיו.
כל מה שאי פעם בחורה יכולה לייחל לעצמה אני חלקתי עם אותו גבר .
חוזרת מהעבודה אני מבחינה שהוא מכין ארוחת ערב ואני מתמוגגת. מותשת מיום ארוך הוא מכבד אותי בסינר סקסי שכרוך על מותניו ללא חולצה וטעימה מהפסטה ישר לפה הרעב שלי שרדף אחריי הריח עוד מהקומה הראשונה.
"נפלא"
"באמת ? יצא טעים?"
"טעים? זה מדהים!!!" אני לא יודעת עד כמה זה היה מדהים מה שבטוח שאני הייתי רעבה ואפילו אם זה היה גרוע הייתי בולסת את זה.
השולחן מוצע ל-4 סועדים, נרות ארוכים בפמוטי כסף מעטרים את אותם נרות , מפה בצבע פסטל, סט צלחות מכסף מככבות כאילו יש להם חזות משלהם והכיסאות מעוטרים בכיסוי תואם למפת השולחן.
"ההורים שלי באים הערב"
אני לא מספיקה להשריש את טעם הרוטב בבלוטות הרוק שלי והוא סותם לי את הפה בבשורה .
"אווו אני אלך להחליף בגדים."
"תפתיעי אותם"
ניגשת לארון בגדים האין סופי שלי אני לא מוצאת כלום. מחפשת שמלת ערב יפה ושום דבר לא נראה לי שירצה את אותו זוג שחצני שחושב שאני לא מספיק טובה לבן שלהם.
הארוחה הייתה כמו שחשבתי.
הם הקניטו אותי , ושאלו מה אני הולכת לעשות בעתידי.
"סופרת? זה לא רדוד מדיי?" אביו שואל אותי.
"לא אני לא חושבת. זה החלום שלי."
"אני מקווה שהחלומות שלך מתגשמים , כי אני לא רואה אותך עושה משהו שיגרום לזה לקרות "
"אבא..."
"כן יורי"
הוא ממלמל לו משהו ברוסית והשקט שורר .אפשר לשמוע את הנגיסות הקשות של אשתו באותו בייקון ואת יורי לוגם בגסות מהיין האדום .
אמו לא מדברת . חוץ מברכת שלום נדיבה וביקורת מכף רגל ועד ראש ללבושי היא לא אומרת מילה ולו אחת. ואני שואלת ... מה פשר? נראית מפחדת מאותו גבר ששוכן במשכנה שנראה לפעמים כמו כלא.
שהם הלכו הרגשתי הקלה , יכולתי לקרוע את השמלה המשתרכת ממני שגרמה לי למעוד כמה וכמה פעמים במשך הארוחה ולרבוץ על הספה בלי נעליים .
יובל מתקשר.
"תתחברי למחשב יש משהו שאני רוצה לשלוח לך"
הוא שולח לי שיר שהוא כתב ללהקה שהוא מנגן בה ואני מחייכת נזכרת אייך הייתי המלווה בלהקה לפני שחיי עם יורי התחילו לקבל תאוצה והתפנו אך ורק אליו.
"מעולה , פשוט מעולה, המילים מטרפות!"
וכך אנחנו ממשיכים לדבר בדו שיח מתמשך אל הלילה.
השעות ממשיכות ואני לא מרגישה , יורי קצת בלי מצב רוח בגלל אביו והעדפתי לתת לו שקט והוא לקח אותו.
השעה 12:30 בלילה. נרדמת לידו ומרגישה כמו חדשה.
הכול מושלם.
מריח מושלם , נראה מושלם, ושלל אנשים יושבים מהצד ורק מקנאים באהבה שלנו.
עד שהמסע התחיל...."
