סיפורים

טארזען אינסטיטוט

 

 

 

שמש הצהריים עלתה מעל מכון טרזן ועל שלטי הפרסומת הצבעוניים שלו המשבחין את "מרכולת" המכון
והנה עוברים ושבים ראו את דריידל, לבוש קפוטה וירמולקה, משל יהודי ליטא, פותח את פשפש השער ונכנס לאותו מכון ידוע בשער בת רבים ואחד, בחור תימני אמר:
"
הנה, גם הרבי הולך לבקר שם. סוף העולם הגיע! סדום ועמורה! עירום ועריה בציבור!"

  
והנה תכפו העיתים והצירים ובית הכנסת של מניין הצעירים אשר בו התפלל הגביר קנאקר השמן משמון (עד כי נצרך למנוף של חברת עמידר) הידלדל מיושביו המקוריים עד כי הכיל בקושי מניין אנשים לרבות הגבאי הקשיש מרדכי מנדלביץ' שהיה חזן דגול בעיר וילנה מקום מגוריו ושכונת מחלול נעזבה מיושביה המקורייים הפולנים והליטבקים  וגם זלדה קוקילביץ המכשפה עברה למגדלי אביב השוכנים בין רמת גן לגבעתיים מקום שם נאספים כל קשישי גוש דן לשחק ברידג' ודמקה ורמי קוב ולשחק עם התותבות בטרם ישימום בכוס מים.
והנה נתחללה השכונה וליד בית הכנסת של מניין הצעירים במן בית עבש ודלדל נפתח מקום בשם "מכון טרזן" בית בושת לבושת מתפללי בית הכנסת. ולבושת הגבאי הזקן מר מנדלביץ'. ולמעשה הוקף אותו צריף במחיצה הקרויה מחיצת ברזנט ירוקה מן הירוקה ומיני בחורות יוצאות מדינת רוסיה היו צולחות את חצי האי סיני כאותם בני ישראל היוצאים ממצרים. אלא שהללו נדדו ארבעים שנה ואותן בנות נדדו יום וחצי בחסדי ג'יפ של ארבע על ארבע. וכשהיו מגיעות לכרך הגדול, היו הן משתכנות במדורי הבית ומשבירות שירותיהם לכל דורש במחיר של כך וכך שקלים לשעת פורקן וזעם של גברברי האיזור. הדבר דמה למוסך אשר בו מטפלים במכוניות בעזרת שמני סיכה ודלקי דיזל וצינורות פליטה המחוברים למנוע  וקרבורטור וכו'. אלא שכאן אמנם גם השתמשו במיני שמני סיכה, ואכן חוברו צינורות פליטה למנועים שונים ומשונים, אך הללו היו מנועי בשר ודם ולא מנועי מתכת מתכתיים.

 

והנה בדאבון לב ראה הגבאי המקשיש כי רבים מן המתפללין עוברים מפתח בית הכנסת לפתח מכון טרזן ומבלין בו את שעותיהם ומפסיקין את התפילה באמצעה ושוברים מניין אחר מניין.  ובמיוחד הכעיסו אותו גביר כבד ועגול בשם קנאקר. אדם מכובד בציבור אשר בילה שעותיו בין ההיכל למכון, רבים התפלאו כיצד יכול לעשות משהו עם אותן בנות חווה, אך גם הבינו כי באופן פסיבי ניתן הדבר ... ואף אפשרי.
והנה קמה צעקה גדולה והגבאי הזקן קרע בגדיו ולבש בלבוש שק מול שער בת רבים השוכן פני בית הנמרים והטרזנים שמלא היה בבנות חווה מארצות הים כגון ברזיל ורוסיה ואוקראינה. ובעל מכון טרזן היה כנראה יהודי רחימאי שישב בחדר ההנהלה ולא גילה פניו לציבור והוא ראה את הגבאי הזקן כאותו מר עוקבא יושב על המדרכה  ומתבכיין ומיד שלח את אחת מבנות החווה על מנת להציע לו מים לשתות ובגד ללבוש ואולי לנסות להציע לו גם משהו אחר... למען השתק מחאתו. כאותה אסתר המלכה אשר שלחה את נערותיה כמו שנאמר " והמלכה התחלחלה מאוד, ושלחה בגדים להלביש את מרדכי ולהסיר את שקו מעליו, ולא קיבל" אבל לרוע המזל כאן הייתה "מדאם" ולא מלכה
והנערה הפותה אשר נשלחה להלביש את הגבאי הזקן לא הייתה לבושה אף היא אלא תחתון דק מן הדק שחשף את שיתה ובגדי צבעונין ובאה בצעדים רכים כשל אותה חתולה מיצי הבאה לשחר לכוס חלב. והגבאי מנדלביץ' התחלחל מבת החווה חשופת השת ואמר לה: "מיידלע, הנה אני מוציא לך מאתיים שקל, לכי ותקני לך בגדים נורמלים. מסכנה שלי!"

ומיד נתרחק מן המקום וקנה לעצמו קטקל של מי שתייה הקרויים מים מינרלים ומיד באופן אוטומטי, על המקום ממש, נתקיים בו הפסוק "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה".
ובעל מכון טרזן האלמוני שם שלט ענקיה של פרסומין ודברי קלס ושבחין וגם הוסיף ציור של טרזן הקופץ בין עצי היער ואף הבטיח שעל כל ביקור של נמר או פנתר במכון, הוא יעניק לאורחים ספר "טרזן" במתנה, משל אותו מחבר ערל בשם אדגר ביראוס. האמת הניתנת להאמר כי היה לו חוש שיווק. וכך נתרבו הלקוחות במכון טרזן ונתמעטו המתפללים בבית הכנסת מניין הצעירים וככל שפחת הכסף בקופת בית הכנסת התרבה הכסף בקופת מכון טרזן.והנה על העץ שהיה ליד המכון של טרזן הוסיפו חבל ועליו בובה של טרזן מתנדנד
והנה קונן מנדלביץ ושלחוהו לאותו טמיר ונעלם המכונה דריידל היושב תכופות בישיבת הרב ירחמיאל אשר בשיפולי העיר הגדולה על אם הדרך אל שער ויקטור. ואותו דריידל ישב כשהוא מלמד  מסכת "תמיד" לתלמידי דאורייתא על אודות העצים הכשרים למערכה ומקרא באזני התלמידים הקשובים מאוד לדבריו והנה לחשו באוזניו כי הגבאי מנדלביץ' מחכה בפשפש השער:
"
אתם משוחררים!" אמר לתלמידיו ויצא לקראת מנדלביץ' אותו הכיר עוד מהעיר מרשלקובסקה. הגבאי קונן את צוקתו באוזני דריידל וסיפר לו על מכון טרזן המכשיל בני ישראל בעבודה זרה ובשפיכת זירמת סוסים ומשרך דרכי ישראל היוצאים לתרבות רעה ודריידל ושאל:
"
מה, יש שם גם קופים וחאייס?"
"
לא. רק בני אדם ובנות חווה!"
"
א חארפן! טארזען! אני יראה להם מה זה טארזען! א זיין טארזען נביילה אונד טרייפה! (טרזן שלו נבלה וטרפה)"
"
אז מה נעשה?" שאל מנדלביץ'
"
זאל זיין (מילא)! היה פותח את זה על אי בודד במדינת אינדאנזי"ע. אבל הוא פתח את המכון של הטארזן ליד בית הכנסת. חייבים למוצא עיצה!"
ודריידל חשב וחשב והתייעץ עם אשתו ציפקה ולבסוף אמר לטלפון "גערשן! תזמין מונית לטרזן והקוייפים!"הוא נטל את הירמולקה ואת הקפוטה ויצא מהישיבה לבדו, הוא לחש למרדכי מנדלביץ' מה לעשות בהיעדרו.


שמש הצהריים עלתה מעל מכון טרזן ועל שלטי הפרסומת הצבעוניים שלו המשבחין את "מרכולת" המכון
והנה עוברים ושבים ראו את דריידל פותח את פשפש השער ונכנס לאותו מכון ידוע בשער בת רבים ואחד, בחור תימני אמר:
"
הנה, גם הרבי הולך לבקר שם. סוף העולם הגיע! סדום ועמורה! עירום ועריה בציבור!"
ודריידל דפק (בדלת) בכל הכוח וצעק:
"
לפתוח, אני אתן לכם מכות!" והוא נטל קרדום והחל לדפוק. אך הדלת הייתה פלדלת ובנויה אבני גזית ולא נפתחה. ודריידל הלך מסביב וראה את העץ  עם החבל והוא עלה על אדן המרפסת ולקח את החבל ועשה תנופה רבתי כאותו טרזן, אלא שטרזן היה לבוש באזור חלציים ודריידל קצת יותר מזה. והנה עף מיד כאותה סנאית מעופפת הקרויה למינג, אל אדן החלון שהיה פתוח. ומיד נפל באיזה משטח רך בתוך לשכת גזית שהיה עליה שולחן כתיבה מפואר. הוא נפל על מזרון ולא חטף שום כלום ואיבריו נותרו שלמים ואף אחד לא חש בחסרונו. והנה ראה את קנאקר יושב לשולחן, כיפתו על ראשו מעשן סיגר ועושה סיכומי חשבונות בחשבונית חרוזים. מביט בטלויזיה במסך הסגור ומדבר בסלולרי ודריידל קרב אליו בלא שידע וסינן בלחש:
"
אתה הבוס?"
וקנאקר לא ראה את העומד לפניו ויען: "אכן אני משה קנאקר אני הבוס. יש לנו נערות מברזיל ומרוסיה ומצרפת..."
"
לא הייתי מאמין. אתה ? שיש לך נכדים וילדים שלומדים בישיבות ! אני יחסייל אותך!" צעק דריידל והבהיל את הגביר שמיד שלח ידו לטלפון להזעיק את השומר אבו עלי הגברתן.
ודריידל נטל מקל ושבר את הטלפון ואמר: "אתה טארזען? אתה טאראך (שבר)!
ואילו קנקר ניסה לברוח ודריידל נתן בו בעיטה סיבובית ובדיוק נכנסה הריבה המהוללה  ג'סיקה פרנצ'סקה הברזילאית שעיניה כגוון הענבר ועורה כשל סוס המתרוצץ בחוצות ריו דה ז'נרו. והנה ישבה על המזרון והגביר עף עליה כקסאם וכזילזאל וכמעט עשה ממנה פיתה פלאפל או יותר נכון המבורגר. ודריידל נבעת וזרק מיד שמיכה אבל לרוע המזל נשברה המיטה תחת עצמתו של הגביר ומשקלו ודריידל צחק ואמר:
"
גם להחזיק מיטה אתה לא יכול יא טארזען! לא הייתי מאמין עליך. ובדיוק נכנסה המשטרה שהגבאי מנדלביץ הזמין והם עמדו בעשרותיהם בתוך המכון ומנדלביץ' הצביע על קנאקר וקנאקר אמר (תוך כדי שהשוטרים אוזקים אותו):
"
לפחות שלחתי את לודמילה  לכבד אותך במים!"
"
מי נידה ומי חטאת!" צעק מנדלביץ'
ודריידל התקרב לאזנו של קנאקר:
"
אתה יודע מה ההבדל בין טארזן ובינך?"
"
מה?"שאל קנאקר המובס
"
טארזן יודע לקפוץ ולשבור אריות וחאייס. אני דריידל (סביבון) ויודע להסתובב כמו פארץ אונד רוסל אבל אתה יא טארכן (כבד) יודע רק להתגלגל כמו כדור פלאפל של שוק בצלאל!"
"
ולשבור מיטות!" השלים מנדלביץ'



 

תגובות