הבחירה שלי
שלום רב לכל חברי "דרך המילים".
ניתנה לי הזכות לפתוח הראשונה בסבב בחירה.
קראתי שירים רבים, מעצם התפקיד הזמני, ונהניתי מאוד מכתיבתכם.
התלבטתי בין מספר שירים, ושיר אחד בלט בעומקו ובייחודו, כמובן, על פי טעמי האישי.
נסחפתי אליו ואל רבדיו השונים, וברצוני לשתף אתכם בחוויותיי ובהנאתי מקריאתו.
מעדנות – ביתיה שלו (פורסם כאן-יום ראשון 4/2/07)
אין לי עליכם כלום,
שאינכם יודעים מי אני
ומה בַקָשָתִי וַתֵיעָש.
והוא, שיודע מי אני,
סהדי במרומים,
שהוא עושה מעל ומעבר
כדי לעשותני מאושרת.
ומה עושה סהדי?
מאיר ומעיר שמש וירח וכוכבים
ומצמיח דשאים ונשמות
וגם זו שלי לא נפקדה
וחוט של חסד נמשך עליה,
ההולך ומזהיב
מששת ימי בראשית
ונכרך על צווארי מעדנות,
למשכני איתו במעלות טהורים
ואין לי עליכם כלום.
והנה קריאתי לשירה של ביתיה:
ראשית לכדה את עיני כותרת השיר: "מעדנות".
מעדן, צורת הריבוי מעדנים, וגם מעדנות.
מעדנות- מאכלים ערבים ונעימים, מטעמים, אוכל עדין ביותר, שנועד לאניני הטעם, מעדני מלך(דליקטס)
מעדן, הוא גם צורת ההיפוך של מענד – קשר, חיבור.
עד כאן פירושי המילה השונים.
הציפיה בעקבות הכותרת, היא רב-משמעית.
הנאה פיסית הקשורה באוכל משובח, אולי מלכותי.
וכן גם צורת קשר כלשהי.
מבנה השיר:
שורה זהה פותחת ומסיימת את השיר: "אין לי עליכם כלום" בסיום, נוספת ו' החיבור.
חזרה בשיר-
מטבעה להדגיש. אם היא בפתיחה ובסיום, מדגישה מבנה מעגלי של שיר.
כאשר השיר טוב, צורתו של השיר, נקשרת למשמעותו.
תוכן השיר:
קריאה ראשונה של השיר, מספרת על דוברת הפונה לקוראים, לא מאשימה אותם שאינם יודעים מי היא
אך יעיד האל במרומים, ובעזרתו, שיש מי היודע מה בקשתה ומי היא.
קריאה ראשונית מעין זאת, מספרת על קשר מיוחד בין הדוברת לבין אותו "סהדי" שלא פוקד, ולא מחסיר
גם את נשמתה מנשמות אחרות ומאיר ומעיר עבורה אפילו את השמש והכוכבים. מעין סיפור אהבה בריגושיו.
משמעות:
**בקריאה שנייה, אפשר לשים לב למוטיבים
המוטיבים של בריאת העולם בידי האל, האיזכור פעמיים של סהדי
שאמנם הוא ברא עולם עבור הדוברת, אך גם כרך סביב צווארה את אותו חוט של חסד.
אי אפשר להימנע מלראות את גורל האדם הכרוך ביקום מאז ימי בראשית, במנהג מתמשך והולך של בריאה המשתנה והולכת עם פיתוליו של הזמן. אמנם חוט של חסד מזכה את בן-האנוש, אך הוא זמני, כי הוא כרוך על צווארו.
**כותרת השיר:
"מעדנות" חוזרת פעם שניה בגוף השיר, הפעם כתואר הפועל: "נכרך, על צווארי, מעדנות" מעדנות – בהנאה, בנחת, בשלווה.
למילה מעדנות מתלווה משמעות נלווית בגוף השיר, חיות מעודנת המכירה בקיומה הזמני, בשרשיותה מאז ומעולם וכחלק מתהליך של קיום והשתנותו.
**"מעלות טהורים" נשאו אותי לרעיונות רוחניים קבליים –
מעלות, במשמעות של מדרגות, ספירות רוחניות. תהליך השתנות האדם מבריאתו, דרך יציאתו לעולם. האדם מתגלגל בחייו, משתנה, מתהווה מדבר לדבר, עובר בין השבילים עד לסיום חייו בספירה האחרונה, אשר בה השלמה וסגירה מלאה של תהליך. השלב של הפוטנציאל האין-סופי, הרעיון.
גלגל זה במחזוריותו, נקשר לי גם לצורתו המעגלית של השיר ומבנהו.
** "ונכרך על צווארי מעדנות" – ניגוד
בין ההנאה, הנחת והשלווה ובין משהו שנכרך על צוואר ומבשר גורל הנגזר מראש וכן על מעגליות (נכרך כחבל טבור בלידה וכתכריכים במוות) מעיד על רובד נוסף בשיר.
**הכתיבה היא אמביוולנטית, דו-ערכית.
"אין לי עליכם כלום" חוזרת ואומרת הדוברת. אך מהדגשת ה-אין, ניכר גם ה-יש. על מי יש לה דבר?
אם לא עלינו הקוראים, אולי על מישהו אחר. יש כאן מסר סמוי.
**ארמז ממגילת אסתר:
ויאמר לה המלך, מה-לך אסתר המלכה; ומה-בקשתך עד-חצי המלכות, ויינתן לך. ד ותאמר אסתר, אם-על-המלך טוב--יבוא המלך והמן היום, אל-המשתה אשר-עשיתי לו. ה ויאמר המלך--מהרו את-המן, לעשות את...
בפתיחת השיר מוזכרת פנייתו של אחשוורוש אל אסתר, מה תהא בקשתה ויעש עבורה.
כאן בשיר, נוספת לאותו פסוק משמעות נלווית.
האל ברא עבורה עולם ומלואו מלא הדר עם זאת יש אירוניה חבויה בפניה החוזרת במבנה המעגלי ובכך שהאל יודע מה בקשתה אך לא שואל לחפצה.
אין לי טרוניה עליכם, שאינכם יודעים מי אני ומה רצוני, לכן איני מתלוננת על כך.
אלוהים יודע מה ברצוני – מעל ומעבר לידיעתי.
הוא שבספירה העליונה.
משפט פתיחה וסיום, מעגליות של תהליך הבריאה, קיום, השתנות, השלמה וסגירה. גם אצל הדוברת יש השלמה ברובד הראשון. ברובד הסמוי יש אירוניה והתקוממות, על שרצונה ידוע ונגזר מראש.
**השיר מציג את זהותה של הדוברת
כחלק מעולם רוחני הניזון מהשמש ומהכוכבים בעולמו של האל, ועם זאת יש בה גם בשר ודם של ארעיות, ועל-כך יש השלמה נוגה שבצידה גם התקוממות.
**המסר דו-ערכי, אמביוולנטי, לאורך כל השיר.
השלמה ואירוניה בצידה. מעיר עבורה את הירח והשמש והכוכבים, לחיותה אך על צווארי מעדנות.
אסוציאציה לחנק של צוואר, גורל נגזר מראש כמאפיין גם את דרך חייו הנהנתנית של האדם- מעדנות מהם ניזון, ההכרה שהוא בן-חלוף והידיעה של האל ממעל ("מעל ומעבר" – גם במשמעות של מיקום האל, בכל מקום) המכוון לאן.
"ואין לי עליכם"- ברובד ראשון השלמה, אך מתוך ההכרזה שלא לשמה, עולה הטרוניה לשמה: לא כלפי בני האנוש כמוני, לי דבר, אלא כלפי האל, שעליו יש לי דבר, ברובד הסמוי שלא נאמר בפירוש בשיר.
לסיכום,
ההזנה של האל את הדוברת (מעדנות), במלכות עולמו היא דו-משמעית ואמביוולנטית מנקודת ראותה של הדוברת, להשגתי, הן רוחנית והן קיומית, במישור הזמן.
איני מתיימרת לדעת כוונת המשוררת, (שלדעתי, גם לא העיקר בקריאתו של שיר)
עולם השיר היווה לי חוויה, והיצירה עצמה על רב-משמעותה כהרפתקה מעניינת ומאתגרת.
תודה רבה על הזדמנות זאת
שלכם,
מלודי אמילי
