יצירות אחרונות
אורות הכרך... (0 תגובות)
משה עדן © /שירים -27/12/2024 17:18
גָּ'נְסֶנְג (1 תגובות)
אביה /שירים -27/12/2024 16:53
אוֹרוֹת הַחֲנֻכִּיּוֹת (2 תגובות)
רבקה ירון /שירים -27/12/2024 16:05
אַחַי יוֹסֵף מְצַיְּתִים לַאֲבִיהֶם/ מאת: אהובה קליין (c) (1 תגובות)
אהובה קליין /שירים -27/12/2024 15:36
מעגלים (2 תגובות)
אדם אמיר-לב /שירים -27/12/2024 14:47
כהרגלי ממשיך (7 תגובות)
דני זכריה /שירים -27/12/2024 06:42
זה מה שאני רוצה (5 תגובות)
זיו כץ /שירים -27/12/2024 01:30
סיפורים
ולפעמים הסיפור נגמריש סיפורים על ארנבות באגדות, ויש סיפורים על קסמים. אבל זה סיפור על משפחה שהייתה מאושרת, וקרה אסון נורא, משהו שלא בשגרה, זה היה כואב ועדיין, אבל מתגברים. במקום לפטפט אולי אתחיל בסיפור ודי! הסיפור שלי על שלוש ילדות, אבא, אימא ובית מקסים. בוקר אחד הלך אבא פרי לצבא, שם הוא עבד. כשחזר מהצבא, אמר לאימא אורלי שיש לו כאב ראש. אימא אורלי אמרה "אולי תלך לרופא". אבא סרב."זה יעבור". אמר והלך לישון. למחרת אמר לאימא אורלי שהוא עייף ויישאר במיטה. אימא אמרה "די אתה צריך ללכת לרופא". כעסה אימא "למה אתה עושה הכול הפוך"? הלך אבא לרופא. הרופא אמר "מהר לבית חולים"! בבית החולים אמרו לאבא "מצטערים, יש לך סרטן בריאות". אבא היה עצוב מאד, כשהגיע לבית סיפר לאימא. אימא נבהלה מאד ואמרה חייבים לספר לבנות! אבא ואמא אמרו לבנות להיכנס לחדר, הם סיפרו לבנות אודליה, יערה והיא לי, אודליה בכתה חזק מאד ואמרה לאבא. "אני לא רוצה שאתה תמות". אחרי שלושה חודשים זה באמת קרה, אבא הלך לעולמו ואנחנו נשארנו פה. וזה היה הסיפור שלי שהוא כואב לי מאד, ואני מנסה להתגבר. כתבתי זאת לקראת האזכרה של אבא שלי.
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |