הטוב , הרע והנערה

 פראנגי'פאני-ככה קוראים להם לפרחים האלו.
במשך הטיסה בת השש שעות מעיר המלאכים לשרשרת האיים הזו חשבתי על הכל מלבד זה.
נערות מקומיות מקדמות את פנייך במחרוזת פרחים שעוטפת את צווארך וגורמת לך להרגיש מגוחך כמו ראש ממשלה שעטוף בצעיף של מכבי.
מזל שראשי היה מוצף בחלקו באלכוהול שגרם לי לחייך את אחד מאותם חיוכים אווילים שאני שומר במיוחד לאירועים שכאלה.
ברוכים הבאים למדינת האלוהה
מזל שעוד הספקתי לרכוש לי חולצה פרחונית שתשתלב היטב בנוף המקומי של האי המדהים הזה.
אבא מודאג הגיע למשרד שלי ושל שותפי הארי ושלף ערימה של מרשרשים ובקול בריטון נבח:
"לא מעניין אותי כמה אתם עסוקים וכל הבולשיט הזה ,אני רוצה שתמצאו את בתי ומהר"
הארי הבהיר לי במבט רב משמעות שלא כדאי לסרב לאדון הזועם הזה ולו רק בגלל החשבונות שטופחים מיום ליום.
בכל מקרה אני כשותף הזוטר נבחרתי להמריא ממיאמי טיסה של חמש וחצי שעות ללוס אנג'לס ומשם טיסה באורך דומה להונלולו.
בדרך הארוכה חוץ מללגום ווילד טורקי ולנשנש נאצ'וס עיינתי קצת בדפים שערכו לי לקראת הנסיעה .
מתברר שלאדון הנכבד ששולט על רשת בנקים מסועפת בחוף המערבי יש בת שמתעסקת בגיאולוגייה ימית,טוב היא גם מגלה ענין בספינות טרופות שמצויות למכביר במימי האיים האלו,מבט חטוף הבהיר לי שסנדרה נראית לא רע בכלל למעשה הייתי אומר שהיא נראית בדיוק כמו אחת שהייתי מת לדפוק.
מונית מקומית הסיעה אותי במהירות לאורך ואקיקי היישר ל:ROYAL HAWAIIAN HOTEL
פרקתי חיש קל את מעט המיטלטלים שלי והיטבתי את ליבי בארוחה צמחונית שכללה אטריות יפניות למכביר,מלצרית פולינזית שירתה אותי בנימוס וזכתה לתשר אדיב ,האמת שאפילו אדיב למדיי.
טוב שירבטי לה על מפית את מספר החדר שלי וציינתי שאשמח להעביר איתה את הלילה הראשון שלי על אדמת האי הוולקני הזה,היא חייכה במבוכה ואמרה שהיא תחשוב על זה.
בינתיים העדפתי לחזות בגלים המדהימים של תחילת מרץ באוהאו ,לעזעזל הם אפילו יותר גדולים מהגלים של בת-גלים הרהרתי לעצמי בקול רם.
לא יודע למה אבל לרגע אחד כמו ושכחתי למה בעצם הגעתי לפה ואת מי אני אמור לשרת ולמצוא את בתו האבודה שבטח מזדיינת לה עם איזה מקומי מגודל ושכחה לעדכן את אביה על המען החדש שלה
למחרת קמתי נחוש ומפוקס יותר,לא, לא רק בגלל שהמצעים במלון היו מתוחים ונעימים למגע,יותר בזכות הגוף החתולי של המלצרית הפולינזית שהגיעה במפתיע באישון ליל לחדרי וביצעה בי את זממה.
המראה של שיערה השחור המתבדר ברוח הלילית ועצי הקוקוס שניבטו מבעד לוילון המתנפנף גרמו לי לישון כמו ילד בבית ילדים בקיבוץ בעמק יזרעאל.
אז זהו שלא הייתי נחוש במיוחד לבלוש אחר עקבותיה של סנדרה ,יותר הייתי נלהב לגלוש לי על אחד מגלי הענק המופלאים האלו.
האמת שמהגלים בוויאקיקי מעט התאכזבתי כי משהו בעוצמה שלהם ובזרימה לא הכי ריגש אותי,נשמעתי לעצתו של מדריך מקומי ונסעתי למאואי ששם באמת יש גלים אימתניים,אפילו אני בלעתי רוק בחשש מסויים שהבנתי כמה האוקיינוס הזה אכזר .
קשה לתאר במילים את ההרגשה הזו של לרכוב על גל
אפילו הפולינזית שרכבה עליי בלילה לא תבין את גודל ה"מעמד"
לא אספר פה כמה גלים שטפו אותי ואת הביצועים שלי באותו יום, רק אציין שבמקרה התוודעתי למדריכת גלישה בבית ספר:"ננסי אמרסון" שבמקרה זיהתה את סנדרה האובייקט שלי בתור ידידה טובה שלה,לפעמים צריך רק להיות או לגלוש במקום הנכון ו....זהו
לא האמנתי כמה משימת ריגול אחרי בת אובדת יכולה להיות מענגת
מסתבר שהמדריכה הזו וסנדרה שלנו היו נאהבות וסנדי לא אזרה אומץ לעדכן את אביה השמרן בנטיות ליבה המיניות.
מזל שהמדריכה חיבבה אותי במיוחד ואיפשרה לי לחזות בזוג האוהבות מתנות אהבים בליל ירח מלא שאני לוגם לי קוקטייל מקומי היישר מקליפתו הבקועה של אגוז קוקוס.
אני נשבע שעליתי על גרם המדרגות למטוס ושוב קיבלתי את שרשרת הפרחים המגוחכת הזו הרהרתי כמה שפר עליי מזלי שנשלחתי לאי המדהים הזה