ועדת אתיקה החלטה מס' 13 בעניין העתקת מילים/ביטויים

שם השיר

תאריך פרסום

הביטוים /המילים מסומנים בגוון אדום   יחוס העתקה לכאורה

25.9.2005

רוצה לצעוק לעולם,
לספר לכולם,
אהבה בליבי,
תשוקה בגופי
תכלת כל כסותי.

רוצה לצעוק לעולם,
לא עוד בודדה,
לא עוד אבודה,
אהבתך -
את ליבי עוטפת,
נשיקתך -
את גופי מלטפת.

רוצה לצעוק לעולם
אך קולי לא נשמע
הן אתה תדע
בלעדיך, אבודה.

רוֹצָה לִזְעֹק לָעוֹלָם

אֲבוּדָה בְּתוֹךְ עַצְמִי

לֹא כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם

מֻכַּת סֵבֶל הַיָּמִים

הֵיכָן הָאֲנִי שֶׁלִּי

מְחַפֶּשֶׂת מְנַסֶּה לְהָבִין

נִלְחֶמֶת בַּכְּאֵב

מִתְפַּזֶּרֶת  לִרְסִיסִים

הַגִּיעַ הַשָּׁעָה

קֵץ הַמַּסָּע

סוֹף  הַמַּעֲרָכָה.

לא כתמול שלשום

11.10.2005

סתם עוד יום של חול,
אך לא כתמול שלשום,
יום של אהבה,
אושר ושמחה,
בו תשוקתי בוערת,
ונשמתי מוסרת.

אוחז אהובי בידיי,
מביט הוא בעיניי,
מרפרף בלשונו על שפתיי,
מחבק בחום חמוקיי,
נוגע בתשוקה בעופריי,
עורגת נשמתו אליי.

סתם עוד יום של חול,
אך לא כתמול שלשום...

רוֹצָה לִזְעֹק לָעוֹלָם

אֲבוּדָה בְּתוֹךְ עַצְמִי

לֹא כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם

מֻכַּת סֵבֶל הַיָּמִים

הֵיכָן הָאֲנִי שֶׁלִּי

מְחַפֶּשֶׂת מְנַסֶּה לְהָבִין

נִלְחֶמֶת בַּכְּאֵב

מִתְפַּזֶּרֶת  לִרְסִיסִים

הַגִּיעַ הַשָּׁעָה

קֵץ הַמַּסָּע

סוֹף  הַמַּעֲרָכָה.

רסיסים

10.2.2006

נשמתך לכודה באהבתי
משתלחת בשבילים יוקדים
המבהיקים בתשוקה
רקומים בעדנה.

ואני -
חורטת בליבי אהבתך
שהתנפצה לאלפי רסיסים
בנתיבים אסורים
שניצתו בעת כיסופים וסער.

*זה דומה במעט

רוֹצָה לִזְעֹק לָעוֹלָם

אֲבוּדָה בְּתוֹךְ עַצְמִי

לֹא כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם

מֻכַּת סֵבֶל הַיָּמִים

הֵיכָן הָאֲנִי שֶׁלִּי

מְחַפֶּשֶׂת מְנַסֶּה לְהָבִין

נִלְחֶמֶת בַּכְּאֵב

מִתְפַּזֶּרֶת  לִרְסִיסִים

הַגִּיעַ הַשָּׁעָה

קֵץ הַמַּסָּע

סוֹף  הַמַּעֲרָכָה

מתפוגגת

23.12.2006

כָּבְתָה לָהּ הַשֶּׁמֶשׁ
שַׁחַר חָדָשׁ לֹא מֵאִיר תִּקְווֹתֶיהָ
שְׂפָתֶיהָ מְמַלְמְלוֹת תְּפִלָּה חֲרִישִׁית
לְגָרֵשׁ מֵעֵינֶיהָ אֶת הַחֹשֶׁךְ,
לִפְרֹם צָעִיף הַשְׁפָּלָה דַּק
הָעוֹטֵף יָמֶיהָ בְּעַנְנֵי חֹרֶף.

נוֹשֵׂאת רֹאשָׁהּ מַעְלָה,
זִיק שֶׁל אוֹר פּוֹלֵחַ מִלָּה
הַפּוֹצַעַת לְבָבוֹת בְּהֶכֵּרוּת רִגְעִית
וּמִתְפּוֹגֶגֶת.
מִצְטַנֶּפֶת אֶל תּוֹכְכֵי נַפְשָׁהּ
כְּמוֹ מַשְׁלִימָה עִם גּוֹרָלָהּ
יוֹצֵאת לַמַּסָּע אֶל הַלֹּא נוֹדַע.

רוֹצָה לִזְעֹק לָעוֹלָם

אֲבוּדָה בְּתוֹךְ עַצְמִי

לֹא כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם

מֻכַּת סֵבֶל הַיָּמִים

הֵיכָן הָאֲנִי שֶׁלִּי

מְחַפֶּשֶׂת מְנַסֶּה לְהָבִין

נִלְחֶמֶת בַּכְּאֵב

מִתְפַּזֶּרֶת  לִרְסִיסִים

הַגִּיעַ הַשָּׁעָה

קֵץ הַמַּסָּע

סוֹף  הַמַּעֲרָכָה