כִּי שָׁב אַתָּה

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֵת בּוֹרְאוֹ

כִּי לא טוֹב היוֹתוֹ לְבדוֹ

וְשַׂמוֹ לַשִׂים סֵדֵר בְּתוֹהוּ ליבּוֹ.

נפל אֵל הקוֹצִים וְנִגְאַל

וְּפֵרח לא פַרח – וְצֵדֶק אֵיְן

וּבְחֵשְׁכת תְהוֹמוֹת עוֹלַם

טִיפַּת חֵלֶב אַחָת תַּנֵץ

טִיפַּת שַׁעֲוָה תִשׁמַע קוֹל שִׁוְועַתָה

ותדְבק בִרְקִיעֵי מעלה

ותשְׁקִיף בִּרְקִיעֵי מטה

ותִּפְגע. ותצִית אֵת הקוֹצִים

וּבכה.

בְּרֵאשִׁית בּכה עם בּוֹרְאוֹ

כִּי עזב את רחם אימוֹ

כִּי נשְׁמתוֹ רחקה מיוֹצְרוֹ – וירחְמוֹ.

הפילוֹ אל החטְאים וַצָר

ענני דְמעוֹת קִוְצוּ עיניו

מְאוֹר זה הנִכְמַר

נִשְׁתַּוַּע קוֹלוֹ על סַף.

וירקְעוּ המים וּרקְיעים נקְראוּ

מרְכּבה אחת תִנַצֶת – וְנֱאֵסַף

ויִמְכַל אַז הַחֶלֵב

נָאוֹר אז הנֵר

וּגְוונַיו יִקַשְׁתּוּ בִּרְקָעַיו

מִתְּהוֹם וְעד תּוֹם

יוּרְחבוּ דרְכי לִיבּוֹ

יגַאָלוּ צָדִיקַיו לּוֹ

וּמְפּי קוֹל עוֹלַם וּמְלוֹאוֹ

תשַׁמַע שֵׁם קְרִיאָת שְׁמּוֹ.

 ניסן התשס"ו