שירים

הבט!

הבט!
אין זה אי אם משהו התעוות
בחביונו, הפך מסוגף
תחתיתו הכוס לראשו המגף
מאי שם קורא עורב, והוא בעוורונו
ישן. אין איש אשר בארונו
יפשפש. רק היא, הילדה המותשת
שיש ונדמה לו כי היא נכתשת
תחת כפות ידיו. הוא הפכה למלוטשת
כאבן. יהלום. מרוטשת
רק מחמת הספק שעוד נותר
אם דמה מותר...
הולך בשביליה, מחפש
אך כשעון שאינו מתאפס
עוד. נחבל בין דרכי עפר, נושם
מעצי החיים. אך אינו מתבשם
צווארו המדמם מונח על ירכה השמוטה
המפתה...
 
©

תגובות