פִּקָּחוֹן

יוֹדַעַת לְלַוּוֹת דַּקּוֹת שֶׁל  אֵין,

מִבְּלִי לְבַקֵּשׁ תְּשׁוּבוֹת

הַמְּצַמְצְמוֹת אֶת עַצְמִי לָדַעַת.

לֹא רוֹצָה לַחְזֹר אֶל זְמַן שֶׁנִּקְטַם,

לְהַשְׁאִיר לִי מָחָר שֶׁל סָפֵק.

אֲנִי רוֹצָה לִלְכֹּד אֶת אֹסֶף כּוֹחוֹתַי,

מֵהָרֵיקָנוּת הַבּוֹהָה הַזּוֹ,

טֶרֶם בּוֹא הַסְעָרָה

שֶׁתְּדַבֵּר בִּי,
                                       אַכְזָבוֹת.

© כל הזכויות שמורות