מִכְלוֹל

בַּיֵּשׁ, עַכְשָׁו אֲנִי צִפּוֹר

וּבְאֵין אוֹר בֵּינֵינוּ,

אַךְ לְכֹל שֶׁאֶפְנֶה אֶפְגֹּשׁ

אֶת מִשְׁאַלְתִּי הַמֻקְדֶמֶת,

הַמְּכֻנֶּסֶת  בִּמְקוֹמָהּ וּמַסְתִּירָה

אֶת חֲטָאַי הַנִּפְרָטִים בִּדְמֵי גַּעְגּוּעַ,

אֶת חֲלוֹמוֹתַי

                          שֶׁהִקְדִּימוּ מְצִיאוּת.

בְּאֵין  אֲוִיר בְּפָנַי,

שְׁנִיּוֹת מְנִיעוֹת בַּאֲדִישׁוּת אֶת גּוּפָן,

דַּקּוֹת נִתְפָּסוֹת בְּשִׁכְחָה רִגְעִית