אֲנִי שָבָה

וְאֲנִי שָבָה שוּב וְשוּב

לְמֶרְחָב מִחְיָיה

שָם לֹא הָיִיתִי   (בו)

לֹא אָבִי, לֹא אִמִּי,

אַך הָיוּ אָבוֹתַי וְעַצְמִי.

עוֹרִי לֹא נִצְרָב בִּכְתֹבֶת שָוְא

'מְשַחְרֶרֶת',

אַך בְּדָמִי זוֹרְמוֹת צְעָקוֹת

אכטונג, אראוס, שנל

מְאֲדָמָה אוֹתָה לֹא פָּקָד

צְבָא הַשָמַיִם, עֵדִים

הָיוּ רִבּוֹא כּוֹכָבִים

אִלְּמִים וְחֵרְשִים.

מִבַּעַד שִבְרֵי חָרָסֵיי עָבָר

נִנְעֲצוֹת בִּי עֵינַיִים

שֶמָוֶות פָּקָח.

*

שָבָה לִזְכּוֹר  

טָבוּעַ, טוֹבֵעַ,   

חָקוּק וּמָחוּק,

צוֹרֵב וְצָרוּב בְּבַרְזֵל מְלֻבָּן.

חֹשֶךְ עַל פְּנֵי תְּהוֹם,

אֵל לֹא רִחֵף מֵעַל

בּוֹרוֹת סִיד סְפוּגֵי גְבִישֵי

אֹדֶם חַיִים.

בַּחוֹרֵף הָיוּ לִשְדוֹת שֶלֶג נֶצַח,

בַּקַיִץ הֶעֱלוּ פִּרְחֵי שִכְחָה.

(11/04/07)