לֹא עֵת גְּשָׁמִים

לֹא עֵת גְּשָׁמִים / יהושע רוזנברג

כְּבָר אוֹמְרִים וְתֵן בְּרָכָה  

כְּבָר בֵּרַכְנוּ רֹאשׁ חֹדֶשׁ אִיָּר

לֹא עֵת גְּשָׁמִים

אֲבָל מְטַר גִּשְׁמֵךְ מַמְשִׁיךְ לְבַכּוֹת לָךְ

כִּבְיוֹם יָרְדֵךְ אֱלֵי בּוֹר.

חָשַׁךְ שִׁמְשֵׁךְ, בָּא,

לֹא יִהְיֶה לָּךְ עוֹד לְאוֹר יוֹמָם

וִירֵחֵךְ מָרוּט, כְּשֵׁבֶר נֵבֶל יוֹצְרִים כָּתוּת,  

סַהַר חִוֵּר לֹא יַגִּיהַּ אוֹרוֹ

כִּי לֹא יָאִיר לָךְ, לֹא עָלַיִךְ יִזְרַח.

נָבְלוּ פִּרְחֵי אָבִיב

הַנְּמָלִים כְּבָר מְכִינוֹת לַחְמָן

וּבִלְבָבִי עוֹד שׁוֹכֵן הַחֹרֶף

וְאוּלַי מָחָר אֶרְאֶה אוֹר עַפְעַפֵּי שָׁחַר  

יִבָּקַע אוֹרִי וַאֲרוּכָתִי מְהֵרָה תִצְמָח