קולנוע

קולנוע זה קשה.

פופ קורן, ציפייה, מסך עולה, עייפות הסרט הנכנע

קרעי רגעים שוזרים עלילה

השחקנית מרקדת, יחפה

שבילים של טקסט פזור,

הפסקה.

קולנוע זה לבד.

סיגריה חפוזה, שירותים עמוסים באדם,

צפירה חדה, חזרה לחשיכה

רעש ילדים, שקט,

חנייה.

קולנוע זה אפילה.

מסך יורד

עוזרת בית ערבייה שוטפת כסאות בד מיותמים,

אלומות אור זורקות מרקם שמנוני על אולם שותק.

הגיבור מת

האומנות עודה נושמת

אכזבה.

קולנוע זה מוות, דממה.