יצירות אחרונות
הולכות ומתנפחות (4 תגובות)
צביקה רז /שירים -01/05/2025 14:37
ברוך וסובלנות רק יקשיב (8 תגובות)
דני זכריה /שירים -01/05/2025 07:23
כּוֹחָהּ שֶׁל אֻמָּה ....../לימים טובים יותר /🙏 (10 תגובות)
שמאי ארמן /שירים -01/05/2025 03:16
לִפְנֵי שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ שָׁקְעָה🌹🌹🌹 (16 תגובות)
שמואל כהן /שירים -30/04/2025 23:58
אצבעות החחושך (1 תגובות)
אסנת אלון /שירים -30/04/2025 20:21
ביקשתי אש-שיר מס.2 (8 תגובות)
מרים מעטו /שירים -30/04/2025 20:11
תמיד יישאר בי הרגע / לזכרו של רס"ן שאול זהבי (22 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -30/04/2025 18:40
שירים
כשהשעון מצלצל אני בפינהישבתי בלובי של בית חולים הדסה ,מולי שעון על הקיר , תיק תק תיק תק, המחוג הגדול ממתין שתעבור דקה, הנה הוא זז ימינה, כזה מחוג דק דק דק. החיים חולפים כמו שעון , יש גם שעון מטוטלת , אפילו שעון קוקייה, שעון מיוחד , השרשרת נמשכת, דלתות הכלוב נפתחות, יוצאת ציפור מכלאה. קוקו קוקו , לאן אתם רצים בני אנוש, הזמן הוא שלכם, החיים חולפים מהר, הציפור חוזרת לכלוב, השעון צלצל , חזרתי למציאות , מותק תתעורר. כולם רצים , לקפיטריה אוכל , השעון צלצל יש להם הפסקה של חצי שעה, כשהשעון מצלצל אני בפינה, אין לי לאן לרוץ , כל החיים שלי זה הפסקה. או הנה אשתי , נו איך היה , המבט רציני אין תגובה, חוזרים הביתה למושב, הלכתי לנוח , השעון מצלצל , אני רוצה מנוחה, למה עני צריך שעון עכשיו. בשלווה לקחתי את השעון, תתפלאו זרקתי אותו לפח , כן לפח האשפה, שיתקתק לו שם בנחת, יראה לריקבון שם , כל הזמן את השעה. הנה אני בכיכר פיקדלי, כן בחופשה ,בלונדון היום היא לא כל כך רחוקה, יושב בפינה ,מאות יונים הומות סביבי, שלום מיכאל אומרות בחמלה. לפתע צלצל השעון בכיכר , הביג בן מצלצל , אומרים שהוא מדויק מאוד, בעצם לא הזמנתי צלצול, בכלל אני בחופשה, עדיף מוזיקה שאוכל לרקוד. רק הבקבקוררר של היון , מחזר אחרי היונה , מחזיר אותי לאותה שאלה, מי צריך שעון , מי מי מי אני בחופשה, זמן לארוחה, זמן לנסיעה, להצגה. היון מאושר, מחזר בלהט אחרי יונה יפה , עושה מעגלים, אין לו שעון, אני בפינה מסתכל, ואי איזה חיזור, איזה מרץ , בקבקוררר אומר היון. הנה זה קורה , היונה נענתה בכניעה, הוא עולה פורש כנפיים, מטס אהבה, זה עבד כמו שעון , ללא שעון, הם עפים חגים קשה לתאר כזאת חגיגה. כשהשעון צלצל אני בפינה , שם החלטתי לוותר עליו מה זה בשמחה, להיות בפינה שלכם, לראות אנשים , מסתכלים על השעון תמיד יש להם סיבה. כשהשעון צלצל בשדה התעופה , אנשים עם מזוודות רצים לפה אי לשם, שמעתי אותם , אין זמן אין זמן, ישבתי בפינה בשקט, הכרוז קרא לכולם. בפינה הזאת כשהשעון מצלצל , הבנתי שלכל אדם יש חלום לא דמיוני,
לחיות חופשי, בלי שעון, משוחרר מאותם מחוגים, חלום האדם החופשי. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |