יצירות אחרונות
שְׁלָשְׁתֵּנוּ / מֵאֵת קָטָאנָה סְמִית' (תרגום שלי) (2 תגובות)
בַּר גַּרְסִיָּה־שַׁנְקָר /שירים -09/08/2026 21:26
לקום-לא-לקום- / מטלות / סיפורסיפור / (2 תגובות)
רבקה ירון /שירים -09/08/2026 17:29
מַעֲשֶׂה בַּחֲזִיר שֶׁהִבִּיט בַּמַּרְאָה (7 תגובות)
אלפי /שירים -09/08/2026 13:53
פלאות ערב קיץ (7 תגובות)
יצחק אור /שירים -09/08/2026 10:10
אַשְׁרֵי הָאִישׁ🌹🌻🌹 (19 תגובות)
שמואל כהן /שירים -09/08/2026 08:20
מַתְכּוֹן לְעוֹלָם לבימת הדיון - (12 תגובות)
אביה /שירים -09/08/2026 07:32
שירים
כשהשעון מצלצל אני בפינהישבתי בלובי של בית חולים הדסה ,מולי שעון על הקיר , תיק תק תיק תק, המחוג הגדול ממתין שתעבור דקה, הנה הוא זז ימינה, כזה מחוג דק דק דק. החיים חולפים כמו שעון , יש גם שעון מטוטלת , אפילו שעון קוקייה, שעון מיוחד , השרשרת נמשכת, דלתות הכלוב נפתחות, יוצאת ציפור מכלאה. קוקו קוקו , לאן אתם רצים בני אנוש, הזמן הוא שלכם, החיים חולפים מהר, הציפור חוזרת לכלוב, השעון צלצל , חזרתי למציאות , מותק תתעורר. כולם רצים , לקפיטריה אוכל , השעון צלצל יש להם הפסקה של חצי שעה, כשהשעון מצלצל אני בפינה, אין לי לאן לרוץ , כל החיים שלי זה הפסקה. או הנה אשתי , נו איך היה , המבט רציני אין תגובה, חוזרים הביתה למושב, הלכתי לנוח , השעון מצלצל , אני רוצה מנוחה, למה עני צריך שעון עכשיו. בשלווה לקחתי את השעון, תתפלאו זרקתי אותו לפח , כן לפח האשפה, שיתקתק לו שם בנחת, יראה לריקבון שם , כל הזמן את השעה. הנה אני בכיכר פיקדלי, כן בחופשה ,בלונדון היום היא לא כל כך רחוקה, יושב בפינה ,מאות יונים הומות סביבי, שלום מיכאל אומרות בחמלה. לפתע צלצל השעון בכיכר , הביג בן מצלצל , אומרים שהוא מדויק מאוד, בעצם לא הזמנתי צלצול, בכלל אני בחופשה, עדיף מוזיקה שאוכל לרקוד. רק הבקבקוררר של היון , מחזר אחרי היונה , מחזיר אותי לאותה שאלה, מי צריך שעון , מי מי מי אני בחופשה, זמן לארוחה, זמן לנסיעה, להצגה. היון מאושר, מחזר בלהט אחרי יונה יפה , עושה מעגלים, אין לו שעון, אני בפינה מסתכל, ואי איזה חיזור, איזה מרץ , בקבקוררר אומר היון. הנה זה קורה , היונה נענתה בכניעה, הוא עולה פורש כנפיים, מטס אהבה, זה עבד כמו שעון , ללא שעון, הם עפים חגים קשה לתאר כזאת חגיגה. כשהשעון צלצל אני בפינה , שם החלטתי לוותר עליו מה זה בשמחה, להיות בפינה שלכם, לראות אנשים , מסתכלים על השעון תמיד יש להם סיבה. כשהשעון צלצל בשדה התעופה , אנשים עם מזוודות רצים לפה אי לשם, שמעתי אותם , אין זמן אין זמן, ישבתי בפינה בשקט, הכרוז קרא לכולם. בפינה הזאת כשהשעון מצלצל , הבנתי שלכל אדם יש חלום לא דמיוני,
לחיות חופשי, בלי שעון, משוחרר מאותם מחוגים, חלום האדם החופשי. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |