שירים

ניחוחות המיטבח באביב

אמא מחכה לאביב, אותו היא מקדמת בפורים,
עם היו יו טבול בדבש, ניחוח עוגות התפוזים.
הדבלה המתעגלת , בתוך סיר השמן הרותח,
הסיגרים הממולאים בשקדים ,מוגשים לכל אורח.
 
בחוץ השחרחור פוצח בשיר, החתול לא מפסיק לילל,
הוא משתגע, מניחוח החרימה,בתוכו לוקוס מתבשל.
מישל בא תטעם ,אולי חסר תבלין ,אולי מלח או פלפל,
אמא הרוטב משגע , הטעם הזה אותי מאוד מבלבל.
 
טוב בא נכין עסבנות , תתחיל לחתוך מיני ירקות,
ממלאים עים אורז , מטרים מניחים ,שורות שורות.
המטבח כמרקחת,מכינים קוקלות,בולט,גם מינינה,
הפד רותח איזה ריח ,של טלה ברוטב קמון בן שנה.
 
ניחוחות המיטבח באביב,לא נחים ,כאילו חג הגז,
צריך לטחון בשר ,לטבל בטבל ושום ,להכין מרגז.
איזו אהבה,היא שרה לסירים,המכסים קופצים להם מידי פעם,
אדים פורצים מעלה,השכנה בהריון,עוד מעט תפיל אם לא תטעם.
 
אמא אני עיף , עוד לא הכינונו עוגות כשרות,ממתקים לנכדים,
גלידיאלות מתפוחים מסוכרים,אני תולה את המרגז על חבלים.
החלה תזמורת, חתולים וכלבים רעבים, מיללים גל ועוד גל,
זה גבוהה לא נאכל הפעם ,כמו שנה שעברה ,כמה חבל. 
 
הנה מגיע סיר המחלטה,תערובת של ירקות בשר ואפונים מסביב,
למעלה מניחים עסבנה מגולגלת כמו נחש, להעלות ניחוח האביב.
היום זאת אשתי היקרה, שטורחת כל שנה ,להזכיר לי נשכחות,
ניחוחות המיטבח של אמי היקרה ,נשארו בביתי אותן הריחות.

תגובות