חלומות באספמיה... או באוטובוס..../©יעל כרמי גבאי 30.4.07

חלומות באספמיה... או באוטובוס..../©יעל כרמי גבאי  30.4.07

תרתי אחר מקום פנוי,

היכן?  באוטובוס כמובן...

חוץ מדוחק והמון אדם

קורים שם , לעיתים  גם דברים אחרים.

אפשר לרקום שם משך חצי שעה,

לא בדיוק, בערך -  חלומות נעימים.

ובכן,  לפני עמד  מישהו חתיך, חסון

במדים כחולים, חזק, מוצק,

 משכמי ומשכמו ומעלה

על האבנט היה תלוי, לדעתי, רימון

גם אקדח , עם כת אדומה

 ושלט קטן ריצד,

מול עיני כל הנסיעה .

שירות נגד טרור,

נשבעת כך קראתי בעיני הקהות...

WOW, הדמיון כבר התחיל 'לעבוד'

 שעות נוספות..

ראיתי איך הוא  -המוצק, החזק,

 גובה מטר תשעים ושניים,

לא בדיוק, בערך.

כורע לפני ברך

'מעמיס' אותי בזרועותיו החסונות,

ממגר את הטרור,

נותן למאווי דרור

רץ במלוא האון, מסתער על הגבעות

וכובש את הפסגות.

ואז עבר ללוחמה בשטח בנוי,

והטיב בלוחמה בשטח הזוי.

ולמול עיני חולפים מסכים

 של נופים, ואנשים

והתפאורה כל כל ממהרת

 כל כך מרשימה,

 הייתה עוצרת רק לשניה קלה,

האוטובוס היה מתמלא

ושוב בחדווה,

 החסון ואני , מפליגים בדמיון.

לפתע, באמצע שום מקום

הוא צלצל,

 לרדת בתחנה ביקש

מדמיוני, רשות לא קיבל.

ואז רק שמתי לב,

למורת רוחי ,שעל האבנט ,היה כתוב בעצם...

 שירות בתי הסוהר... בדיוק, לא בערך...

עכשיו, כבר באמת התקוממתי,

מה???!!!

 להיות אסירה של  מנוול כזה,

 גבוה וחסון, עם חגורה ורימון

ומשקל של בריון?

ממרומי גובה המטר תשעים ושתיים

לא בדיוק, בערך,

נראה ממש לא בא בחשבון.....

כך,  באחת

נסיעה של מחצית השעה,

לא בדיוק, אבל בערך...

הפכה מחלום הזוי למשהו דחוי, לא רצוי....

לאיטי השתרכתי מן האוטובוס.,

למדתי לא לתת לדמיון דרור,

וכי לא כל מי שחורט על האבנט,

לוחם נגד טרור,

הוא באמת  גיבור....

©     

כל הזכויות והסרעפים ,

והכרטיס החופשי חודשי

שמורים ליעל כרמי גבאי,

יאללה ביי

All rights reserved to YAEL CARMI GABAY