שירים

ספרי על סומק לחייך
עת מבטך השתקף בדמעתו
בעודך עוטה גלימת תחרה
על כתפייך הרכות.

ספרי איך הגבהת עוף
במשק כנפיים סוערות,
מושכות אותך מעלה
עד החסרת פעימה מליבך.

ספרי צפונותייך
הן הנייר יצהיב כאהבתך
וייגרס במלתעות הזמן,
כמונו, כחיינו.

תגובות